שו"ת רדב"ז/תרנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך הא דתניא בפיטום הקטורת והלא מי רגלים יפין לה אהיכא קאי אבורית כרשנא או איין קפריסין ואמרת שיש מי שפירש דאבורית כרשנא קאי:

תשובה סדר הקטרת הכתובה בסדורים שלנו גרם לו לומר דאבורית כרשנא קאי למאי דסליק מיניה גם לפי הגרסא שגורסין יין קפריסין למה היא באה לשרות בה את הצפורן מפני שהיא עזה ואי קאי עלה מי רגלים יעשו אותה יותר עזה ומשום הכי אמר דאבורית קאי והמפרש הזה אפשר שלא ראה הגר' ולא דברי רש"י ז"ל דגרסינן בכריתות פ"ק ת"ר פיטום הקטורת כיצד וכו' רשב"ג או' הצרי וכו' רשב"ג לפרושי אתא בורית כרשנא ששפין בה את הצפורן כדי שתהא נאה. לפי שהיא שחורה יין קפריסין למה הוא בא כדי לשרות בו את הצפורן כדי שתהא עזה שיהא ריחה חזק. והלא מי רגלים יפין לה אלא שאין מכניסין מי רגלים למקדש מסייע ליה לר' יוסף בר חנינא דאמר קדש היא קדש תהיה לכם כל מעשיה לא יהיו אלא בקדש ופרש"י מדלא מפקי לה לברא בשעת שריית סמנים ויתנו בה מי רגלים מסייע ליה דקאמר כל מעשיה בקדש ע"כ. זוהי גרסת רש"י ז"ל ופירושו והדבר ברור לפי זה דמי רגלים במקום יין קפריסין לשרות בו את הצפורן אתי דאי ליפות את הצפורן אין זה יפוי אלא כיעור. והשתא אתי רשב"ג לפרושי לפי סדר רישא דברייתא. גם גרסת רש"י כדי שתהא עזה היא דהא אנן מהדרינן לחזק את ריחה כדי שיריחו אותה למרחוק ולא להחליש את ריחה תדע שהרי הצפורן עצמו ריחו רע ואין מכניסין אותו במוגמרות אלא לחזק ריח שאר הסמנים אשר ריחם טוב וערב ומטעם זה היו נותנין אותו בכלל סמני הקטורת:

ותו שהיין מחזיק את הריח ולכן היה יין קפריסין ואם לא מצא מביא חמר חיוור עתיק להחזיק את ריחה ולכן מי רגלים יפים לה שהם חזקים יותר אלא לפי שכל מעשיה בקדש. ותו מדתני בר קפרא אלו היה נותן בה קורטוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה משמע דמהדרינן לחזק את ריחה ולא להחלישה ולמה אין מערבין דבש מפני שהתורה אמרה. וא"ת כיון שהוא אסור מאי קמ"ל בר קפרא ובשלמא מי רגלים השמיענו שכל מעשיה בקדש אבל בר קפרא מאי קמ"ל וי"ל שאם יבוא פטם בקי ויאמר אם היו נותנין בה דבש היה ריחה חזק אומרים לו כבר קדמך בר קפרא והוי יודע שמסדרי התפלות קבצו פסקי ברייתות וחברו מהם סדר זה הכתוב בסדורים ולכן אל תתמה אם באו שלא על סדר נכון ואפ"ה לעולם מי רגלים איין קאי ומינה לא תזוז: