שו"ת רדב"ז/תרמב
שאלת ממני ידיד נפשי כשחל ט' באב בשבת ונדחה ליום א' אם אני מבדיל כסברת הגאונים או לא:
תשובה מנהגנו שלא לברך ואע"ג דדברי הגאונים דברי קבלה הם מ"מ רוב האחרונים הסכימו שאין ראוי כיון שנדחה ועיין בדבריהם שאע"פ שראו דברי הראשונים הרי דחו אותם וקי"ל הלכתא דבתראי ואע"ג דכתב הרא"ש שנהגו כדברי הגאונים אפשר במקומו נהגו אבל במקומות אחרים לא נהגו וכל מקום שיש מחלוקת בברכות שב ואל תעשה אני שונה משום ספק הוצאת שם שמים לבטלה ואע"ג שראיתי בספר כפתור ופרח דכל היכא דאיכא פלוגתא בעשיית המצוה אם עושה אותה לדעת א' מהחולקים מברך עליה ואינה ברכה לבטלה כיון שלדעת אותו פוסק עושה המצוה כתקנה ולפי דעתי על זה סמכו לברך על התפלין אע"פ שיש חולקים על סדר הנחת הפרשיות ולדעת החולקים אין אנו עושים המצוה כתקנה וכן הדין אם הניח תפלין לדעת החולקים שיברך עליהם ואין כאן ברכה לבטלה. ומ"מ אין הנדון שלנו דומה לו דהתם המחלוקת הוא בעשיית המצוה ולא בברכה אבל בנ"ד המחלוקת הוא בברכה בעצמה אם יבדיל או לא ולפיכך אני שונה שב ואל תעשה דומיא למאי דאמרינן בכל דוכתא ספק ברכות להקל ומ"מ אין אני מוחה במי שמבדיל שהרי על גאוני עולם הוא סומך: