שו"ת רדב"ז/תרכ
שאלת ממני למה לא תקנו לברך על הבשמים משבת ליום טוב:
תשובה סתמא דמלתא ראית מה שכתב הר"ן ז"ל ריש פרק ערבי פסחים ונתן בה ב' טעמים ולא נתישבה דעתך באחד מהן ומה אני שאבא אחר דברי הרב ז"ל אבל על כל פנים צריך אני להודיעך דעתי הדבר ברור שאין נפש יתירה ביום טוב ולכן לא תקנו ברכה על הבשמים במוצאי יום טוב וכתיב שבת וינפש משמע שאין נפש יתרה אלא בשבת ובשלמא יקנה"ז כולהו ניחא אבל על הבשמים אם יברך משמע שיש לו עגמת נפש ביום טוב וקרא כתיב ושמחת בחגך ולא יהיה עצב במועד וכל שכן בכניסתו הילכך לא תקנו לברך על הבשמים כדי שיהיה שמח דאין ראוי שיהיה לו עגמת נפש שצריך להריח בשמים כי שמחת יום טוב מסלק ממנו עגמת נפשו אף על פי שאין לו עתה נפש יתירה יש לו שמחת יום טוב במקומה ואתה תבחר ולא אני. ולענין מי שעורים שמבשלים לחולים מה ברכתו דע שעושין ממנו אחד עבה שיוצא ממשן של השעורים ועל זה מברכין בורא מיני מזונות אעפ"י שאינו אוכל השעורים ויש שעושים רך כמו מים שאין המים קולטין אלא ריח וטעם השעורים וקדירותו ומועיל לקדחות ובזה מברכין עליו שהכל דמיא נינהו ולבסוף בורא נפשות רבות: