שו"ת רדב"ז/תרטז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני על ראובן ושמעון שנשתתפו וכתבו בשטר השותפות אפילו מציאה בדרך תהיה לשותפות וראובן מצא מציאה בתוך ביתו ושמעון אומר אפילו מציאה בדרך כתבנו וכ"ש מציאה בבית וראובן טוען לא היה התנאי אלא מציאה בדרך לא בבית:

תשובה הדין עם ראובן ולא מטעם טענתו אלא משום דקנתה לו חצרו והוא לא קנה אלא מכח חצרו שלא היה התנאי אלא מה שיקנה הוא בעצמו ויקנה בהגבהתו בדרך או במקום אחר אבל מה שתקנה לו חצרו לא היה בכלל התנאי למה הדבר דומה לאשתו ובניו הקטנים שמצאו מציאה וזכה הוא מכחם האם נאמר שזכה השותף במה שקנתה אשתו. וחצרו נמי לא שנא כי לא זכה ראובן אלא מטעם חצרו וכ"ש דמציאה בחצרו הוי מילתא דלא שכיחא כולי האי והוה ליה לאתנויי בהדיא וכ"ת משום מלת אפילו מציאה בדרך לא קשיא דה"ק לא מיבעיא מה שירויח בדרך אלא אפילו מציאה בדרך ליהוי בכלל השותפות אבל מציאה בבית לא אסיקו אדעתייהו ומודה אני שאם בא לו גנבה וקנה אותה ראובן בביתו שהיא לשותפות דמה נפשך אם לא נתיאשו הבעלים לא קנתה חצרו ואם נתיאשו הבעלים עדיין הוא ביד הגנב וראובן קונה אותה ממנו והרי בכלל משא ומתן של השותפות ואפילו למ"ד אויר שסופו לנוח כמונח דמי כל זמן שהוא ביד הגנב או ביד המוכר אין סופו לנוח קרי ליה וכ"ש דלא אמרינן הכי אלא במתגלגל אבל באויר לא וכ"ש היכא דאחר מחזיק בו כנ"ל: