שו"ת רדב"ז/תרטו
שאלת עלה דאמרינן בויקרא רבה על ד' דברים מתו נדב ואביהוא שנכנסו שתויי יין ושלא רחוצי ידים ורגלים ומחוסרי בגדים ר' לוי אומר מעיל היו חסרים וקשיא לך דפרשת שתויי יין עדיין לא נאמרה ותו דלא היו כהנים גדולים וכהן הדיוט אינו משמש בד' בגדים של זהב ומעיל אחד מהם:
תשובה סתמא דמילתא ראית מה שכתב על זה הרא"ש ז"ל כלל י"ג ואם לא נתיישב אצלך לפי שראית בו גמגומין מי הוא אשר יבוא אחר המלך ומ"מ לא ראיתי להשיבך חלק דע כי שתיית היין הוא מגונה מצד עצמו אפי' בלא צווי ואזהרה ומעשה דנח יוכיח ואפילו בתפלה אמרו שתוי אל יתפלל לפי שמטריד כוונת העבודה ואמרו רז"ל חוה אשכול של ענבים סחטה ונתנה לו וגרמה מיתה לעולם ולא היה אדם הראשון נזיר אלא מפני שגרם היין לפנות מחשבתו מעבודת יוצרו וכתיב וכבוד ה' מלא את המשכן היש זלזול גדול מזה בחקו ית' לבוא לפניו שתוי יין והלא לפני מלך בשר ודם אם יכנס שתוי יין נענש כ"ש לפני מלך מלכי המלכים ית' וכבר ידעת שיש ב' מיני יין יין תרעלה המשכר ויין המשמח והכל לפי כוונת השותה והם כוונו ליין המשכר ועזבו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ולפיכך נתחייבו מיתה. וכוונת ר' לוי דאמר מעיל היו חסרים למה שאמרו רז"ל שנכנסו בלא בר כלומר בלא רשות כי זו היתה כוונת ענין המעיל עם הפעמונים ליטול רשות ליכנס דכתיב ונשמע קולו בבואו אל הקדש לפני ה' ובצאתו ולא ימות: