שו"ת רדב"ז/תרו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי אם סילוק העדים או הדיינים מועיל אפילו לאפוקי ממונא:

תשובה לענין דיינים משמע דלכ"ע יכולין להסתלק בין לאוקומי ממונא בין לאפוקי דהא בשעה שיושבים לדון אין יודעין אם יעמידו הממון או אם יוציאו הילכך כיון שישבו ופסקו הדין מה שעשו עשוי אפילו להוציא. אבל לענין עדים יש מקום לשאלה לפי שעיקר דין הסילוק הוא מחלוקת בין הראשונים וכיון דהויא פלוגתא דרבוותא לאפוקי ממונא נקטינן כמאן דפסק דאין סילוק מועיל ולגבי אוקומי ממונא נקטינן כמאן דפסק דסילוק מועיל וזה דעת בעל ההגהה במיימוני ולי הדיוט נראה דאם כן יהיו דברי רבותינו כי חוכא ואטלולא דלענין זה מועיל עדותם ולענין זה לא תועיל ולפיכך אני סובר דלכל מילי מועיל הסילוק דכיון שאין נוגעים בעדות מה לי עיולי מה לי אפוקי ותו דתנן כל הכשר לדון כשר להעיד וכי היכי דכשר לדון ע"י סילוק בכל גוונא ה"ה לענין עדות תועיל הסילוק בכל גוונא וכן דעת התוספות שהקשו והא הוי תחלתו בפיסול ואנן בעינן תחלתו וסופו בכשרות ואר"י דלא שייך תחלתו בפסלות אלא בפסול הגוף והכא כיון שאין הפסול בגוף אלא בממון כשר וכן כתוב בסמ"ג והכי משמע לי מהברייתא דתניא בני העיר שנגנב ס"ת שלהם וכו' ואמרינן שאני ס"ת דלשמועה קאי ואי אפשר להסתלק טעמא דהוי ס"ת אבל אם נגנב להם דבר שאפשר להסתלק ממנו יכולין להעיד ולהוציא מיד אחרים וליכא למימר דוקא דיינין כדמשמע דפריך תלמודא ולסתלקו בי תרי מינייהו ולידיינוה ולא לישתמיט בשום דוכתא וליסתלקו תרי מינייהו וליסהדו חדא דהא תנן כל הכשר לדון כשר להעיד ותו דתניא אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ומשמע משום דספר תורה אי אפשר להסתלק הא בשאר דברים מביאין ראיה מאנשי אותה העיר ע"י סילוק ותלמודא דנקט בכל דוכתא וליסלקו תרי מינייהו ולידיינוה רישא דברייתא נקט כך תירצו הראשונים ולדידי קשיא דאי הכי וליסלקו תלת מינייהו הוה ליה למימר דהא קי"ל כר' אבהו דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין אלא להכי נקט שנים משום דכלל בלשון קושייתו בין דיינים בין עדים כלומר אם הם דיינים ליסלקו ג' או שנים אם קבלום עליהם. ואם הם עדים ליסלקו שנים ויעידו אי נמי הכי פריך ליסלקו שנים ראוים לדון ושנים הראוים להעיד ולידיינוהו כלומר יגמרו הדבר. כללא דמלתא אין דעתי לחלק בין אפוקי ממונא לאוקומי ממונא אלא אם אפשר להסתלק מותר לדון או להעיד כיון שאין הפיסול אלא מחמת ממון וכן הוא דעת הרמב"ם והרא"ש ז"ל: