שו"ת רדב"ז/תר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת על מי שהלוה לחברו בפני ב' עדים ערביים או לועזים שאינם מכירים לשון הקדש ואין שם סופר שיכתוב אלא בלשון הקדש מה תקנה יעשו:

תשובה הדבר ברור שאם יחתמו והם אינם יודעים לקרות מה שכתוב בשטר שהשטר פסול כי שמא הם מעידים על מנה וכתוב בשטר מאתים אלא תקנת הדבר שיבואו ב' עדים המכירים בשתי הלשונות אע"פ שאינם יודעים לכתוב ולחתום ויפרשו להם ענין השטר מלה מלה ויבינו יפה כי זו כוונת הדבר אשר נמסר בפניהם בלא תוספת וגרעון ויכתבו העדים בלשון שהם מכירים שטר זה אע"פ שנכתב בלשון שאין אנו מכירין שני עדים כשרים העתיקו אותו לנו והם הדברים אשר נמסרו לפנינו וחתמנו שמותינו וכבר ידעת שהשטר כשר בכל לשון ואם יכתבו אותו בלשונם שפיר טפי: