שו"ת רדב"ז/תקפה
שאלת ממני אודיעך דעתי בשני שותפין שנשבעו להתנהג בנאמנות בשותפות אם יכול להשביעו שבועת השותפין כיון שכבר נשבע בתחלה הואיל ושבועה זו מן הספק:
תשובה הדבר ברור אצלי דיכול להשביעו דהא אם היה טוען עליו ודאי גנבת מן השותפות הדבר ידוע שיכול להשביעו. וכן כתב הרשב"א ז"ל בתשובה וז"ל והגע עצמך האי טסקא אם קבל המתעסק בשבועה שיתעסק באמונה אם לאחר מכן יאמר החזרתי וכפר בכל והלה תובעו ברי שעדיין יש בידו כולו או מקצתו הנאמר שיפטר זה באותה שבועה שנשבע תחלה שיתעסק באמונה ע"כ וכיון שהשותף אינו יכול להשביע את שותפו אלא א"כ חושדו בממון חזרה שבועת השותפות כאלו הוא טוען ודאי הילכך יכול להשביעו שהרי עשו שבועת השותפין כאלו היא שבועת ודאי ונפקא מינה טובא בין שבועה ראשונה לשבועה שנייה דאלו שבועה ראשונה אע"ג דנתברר שגנב מן השותפות לא נפסל לעדות ולשבועה שהרי בשעה שנשבע עדיין לא עבר אבל שבועה שנייה אם יתברר שגנב מן השותפות נפסל לעדות ולשבועה הילכך חמירא טפי ויכול להשביעו כדי שיפרוש. ומה שכתב הרשב"א ז"ל וזה תובע ברי לאו למידק מינה הא אם תובעו שבועת השותפים אינו יכול להשביעו אלא להרבות בתמיהא כתב כן כלום יש טעם לומר שאם זה תובעו ברי שלא יוכל להשביעו אבל ה"ה נמי שאם חשד אותו שיכול להשביעו מטעמי דכתיבנא. והנל"ד כתבתי: