שו"ת רדב"ז/תקנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בשטר הבא לפנינו בלתי קיום ואין חתימת העדים ניכרת לב"ד אי אמרינן ליה קיים שטרך וחות לדינא משום פתח פיך לאלם:

תשובה לא ביארת אם בא ליפרע מהלוה בעצמו בפניו או שלא בפניו או מן היורשים או מן הלקוחות והדין נותן שאם בא ליפרע מיניה דלוה גופיה ואיהו לא טעין מזוייף הוא אנן לא טענינן ליה דהא לאו אלם הוא דיודע הוא אם לוה או לא אבל אם בא ליפרע שלא בפני הלוה או מן היורשים או מן הלקוחות אע"ג דאינהו לא טעני מידי ואינן יכולין לטעון בריא אנן טענינן ליה ואמרינן ליה קיים שטרך וחות לדינא ואע"ג דיש חולקים הכי מסתבר והכי משמע מיהא דאמר שמואל המוצא שטר הקנאה בשוק יחזיר לבעלים ואי איתא אמאי כיון דנפיל איתרע ואיכא למיחש שמא מזוייף הוא ואם אתה אומר יחזיר יגבה מן היורשים ומן הלקוחות אעפ"י שלא יתקיים אלא ודאי לכל מי שבא לגבות שלא בפני הלוה אמרינן ליה קיים שטרך וחות לדינא ומש"ה יחזיר דלמאי ניחוש אם בא לגבות מן הלוה הוא יחוש לעצמו ואם מן הלקוחות או מן היורשים אנן טענינן להו ואע"ג דליתא לדשמואל אלא כר' יוחנן דאמר חיישינן לפרעון מ"מ שמעינן מינה שפיר לענין קיום השטר דבהא לא פליג עליה ר' יוחנן וכן אנו דנין תמיד: