שו"ת רדב"ז/תקמט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמכר שדהו בעדים בלא שטר לשמעון ולא הזכירו האחריו' וטרפה ב"ח של ראובן אם חוזר שמעון על ראובן:

תשובה לכאורה היה נראה לומר דאינו חוזר עליו כיון דעיקר הדין הוי פלוגתא דתנאי אי אמרינן אחריות טעות סופר הוא או לא. ונהי דפסקינן אחריות טעות סופר הוא מ"מ במכר איכא נמי פלוגתא דשמואל ס"ל לא אמרינן במכר אחריות טעות סופר הוא ונהי דפסק רבא אחריות טעות סופר בין בהלואה בין במכר מיהו הנ"מ היכא דאיכא שטר אבל בעדים בלא שטר לא והבו דלא לוסיף עלה. אבל כד מעיינת שפיר בטעמא דמלתא תשכח דחד טעמא לתרווייהו דלא שדי איניש זוזי בכדי וכי היכי דקונה בשטר לא שדי זוזי בכדי ה"נ הקונה בעדים לא שדי זוזיו בכדי. והוי יודע דלא מיבעיא דחוזר על המוכר וגובה מבני חרי אלא אפי' לא מצא לו בני חרי גובה ממשעבדי והכי קי"ל המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים. וכתבה הרמב"ם ז"ל פי"א מהלכות מלוה ולוה וז"ל המוכר שדהו בעדים ויצאת מתחת ידי הלוקח אעפ"י שאין שם שטר ביד הלוקח הרי זה חוזר וטורף מנכסים משועבדים כמו שיתבאר שכל המוכר בפרהסיא מוכר וקול יש לו והיא מימרא דרב בפ' חזקת הבתים וכתב עלה הרשב"א ז"ל כתב ר"ח ז"ל דבמתנה עבדי אינשי דיהבי בצינעא ונראה מדבריו שהנותן שדהו בעדים וקבל עליו אחריות אינו גובה מנכסים משועבדים עכ"ל. וג' מיני אחריות יש אחריות דנפשיה אחריות דמחמתיה אחריות דעלמא. אחריות דנפשיה כגון שיש לו זכות בקרקע זה שמכר כי ההיא דפרק מי שהיה נשוי סבר רב חמא למימר איהו במקום אימיה קאי א"ל רבא נהי דאחריות דאימיה לא קביל עליה אחריות דנפשיה מי לא קביל עליה. אחריות דמחמתיה כגון ב"ח דידיה. אחריות דעלמא כגון נמצאת שדה שאינה שלו וזה למעלה מזה. ולפיכך כתב הגאון רבינו האיי ז"ל דנהי דאחריות דמחמתיה טעות סופר הוא היכא שפירש אחד מהם הוי כאלו מיעוט אותו שלמעלה ממנו. ואם פירש דמחמתיה הרי מיעט דעלמא שהוא למעלה ממנו. אבל אם פירש דמעלמא דמחמתיה [ודנפשיה] שהם למטה ממנו הכל בכלל ואם פירש דמחמתיה נהי דמעלמא לאו בכלל הוא שהוא למעלה ממנו דנפשיה שהוא למטה ממנו בכלל בכל שהוא למטה ממה שפירש אפילו שתאמר שאינו כאלו נתרבה בפירוש מ"מ לא נתמעט ודין רבינו להיות דאחריות טעות סופר הוא וכאלו לא נכתב כלל אבל במתנה דאחריות לאו טעות סופר הוא צריך שיפרש את כולן הא קביל עליה אחד ממיני אחריות שהזכרנו אין לך בו אלא פירושו לבד אבל לא למעלה ממנו ושלמטה ממנו. אלו דברי הגאון וכתבן הרמב"ן והר"ן ז"ל נראה מדבריהם ז"ל דבמכר אי קביל עליה אחריות דנפשיה בפירוש מיעט כל אחריות אחר ואם בא ב"ח וטרפה או נמצאת שאינה שלו אינו חוזר עליו דהוי כאלו פירש שלא באחריות וטעמא דמסתבר הוא דכיון שלא היה צריך לפרש כלל דאחריות טעות סופר הוא ופירוש אחריות דנפשיה האי קביל עליה טפי מהאי לא קביל עליה הנראה לעניות דעתי כתבתי: