שו"ת רדב"ז/תקלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שכתב גט לאשתו בניסן ובא לגרשה בתשרי אי חיישינן ליה דאיכא למיחש שמא יחפה על בת אחותו או משום פירי שתטרוף אותם שלא כדין ואע"ג דמתרצינן דלא מקדים איניש פורענותא לנפשיה היכא דחזינן דהקדים מאי כשר לגרש בו או לא:

תשובה דע דלשמא יחפה לא חיישינן כולי האי דזנות לא שכיח. תדע דשקיל וטרי תלמודא בשנים אוחזין ודילמא כתב לגרש בניסן ולא גירש עד תשרי ואתי למטרף לקוחות ולשמא יחפה על בת אחותו לא חייש כיון דלא פריך מינה נמי ואע"ג דפלוגתא דאמוראי היא מ"מ זנות לא שכיח. ואע"ג דתריץ תלמודא דאמרינן לה בזמן דאתיא למטרף לקוחות אתי סהדי אימת מטא גטא לידך הנ"מ בגט דנפל דכיון דנפל אתרע אבל בגט דלא נפל מאי איכא למימר. ובשלמא לפי שטת רש"י ז"ל שכתב דבכל גט אמרינן לה אייתי סהדי אימת מטא גיטא לידך ליכא למיחש למידי והשתא ניחא דבגט שנפל לא חיישינן שמא תלך למקום שלא שמעו הנפילה ותטרוף לקוחות. אבל רוב המפרשים ראשונים ואחרונים לא הסכימו לדבריו משום דסוגיא דשנים אוחזין לא משמע הכי אלא בגט שנפל ואתרע אמרינן אייתי סהדי וכו' אבל גט שלא נפל לא אמרינן לה ולא מידי ואי משום דילמא לא אזלא למקום שלא שמעו הנפילה. תירצו בזה דנפילה קלא אית לה ושמעי אבל היכא דלא נפל לא אמרינן לה ולא מידי וא"כ ניחוש שמא מכר פירות נ"מ וכו' וכתב משום דלא אקדים פורענותא הא חזינא דאקדים. וז"ל הראב"ד ז"ל ומיהו היכא דודאי אותביה בכיסיה ולא נתן עד תשרי פסול לגרש בו דה"ל מוקדם וטריף לקוחות שלא כדין. אבל הרמב"ם ז"ל כתב שהוא כשר וכן הסכימו רוב האחרונים ז"ל וטעמא דכיון דמלתא דלא שכיחא היא דלקדים איניש פורענותא לנפשיה אפילו איקרי ועביד הכי לא מיפסיל ולא דמי לשטר חוב דכתב ליתן בניסן ולא נתן עד תשרי דמיפסיל דהתם עביד איניש דמקדים וכתוב. ועוד דכיון דעיקר כתיבת שטר חוב למטרף לקוחות הוא כי איכא למיחש למטרף שלא כדין ראוי הוא שיפסל אבל גט דעיקרו לגירושין הוא ולגירושין כשר גמור הוא משום חששא דלא שכיחא למטרף לא פסלינן ליה לגירושין וזה טעם נכון לסמוך עליו אפילו לכתחלה. וכן מעשים בכל יום שכותבין את הגט היום ונותנים אותו לאחר כמה ימים. והשתא ניחא לכל הגיטין הבאים ממקום אחר שנותנין אותם סתם ואין חוששין לשום חששא כיון דלא נפול ולא איצטריכינן לטעמא דגיטין הבאים ממדינת הים קלא אית להו. והוי יודע דהא דאמרינן הכא דמגרש בגט לאחר זמן הנ"מ שלא נתיחד עמה אחר שכתבו אבל אם נתיחד עמה לא יגרש בו והכי תנן פרק הזורק. וטעמא גזירה שמא יאמרו גטה קודם לבנה: