שו"ת רדב"ז/תקלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלה ראובן ושמעון היו במדינת הים וכתב ראובן ללוי שיתן בביתו של שמעון כך וכך להוצאה וכן עשה וכשבאו שמעון רוצה לפרוע ללוי לפי שיש לו עליו תביעה וראובן אומר על פי כתבו נתן לוי מה שנתן תפרע לי אתה ואני אפרע ללוי שיש לו עליו תביעה:

תשובה מסתברא שאם אמר שמעון לראובן תכתוב ללוי שיתן בביתו כך וכך שליחא שויה ושמעון בעל דינו של לוי הוא שהרי אם היה תובע לוי את שמעון לא היה יכול להשמט ממנו שהרי אומר לו אתה עשית את ראובן שליח ללוות ממני וכיון שכן יכול שמעון לומר אני אפרע ללוי כי אין אתה אלא שליח בעלמא. אבל אם שמעון לא עשה את ראובן שליח נמצא שאין שמעון בעל דינו של לוי דמצי אמר ליה לא על פי כתבי נתת הילכך ראובן הוי בעל דינו של לוי ופורע שמעון לראובן וראובן ללוי. אלא ששמעון יכול לבוא עליו מטעם אחר דכיון שעמד ראובן ופרנס מעצמו הניח מעותיו על קרן הצבי. אבל אם שמעון רוצה לפרוע הוצאת ביתו פורע לראובן ולא ללוי. ומגו שהיה יכול לומר אינו פורע כלום יכול לומר איני פורע אלא ללוי לפי שיש לי עליו תביעה. והנל"ד כתבתי: