שו"ת רדב"ז/תקכז
שאלת ממני אם מותר לפסוק על סחורה בפחות ממה שהיא שוה עתה דדילמא דוקא גבי חטין תלי טעמא ביצא השער אבל סחורה לא:
תשובה אין חילוק בזה בין חטין לשאר סחורה דטעמא הוי משום אגר נטר ומה לי חטין ומה לי סחורה אחרת. תדע דאמרינן בגמרא האי דיהיב זוזי לקוראה וקא אזלי ארבע ארבע בזוזא וקא"ל יהיבנא לך חמשא חמשא בזוזא אי איתנהי שרי ליתנהו אסור הא למדת דלא שני לן אי אית ליה מאותה סחורה שרי ואי לא אסור. והא דאמרינן אם יצא השער פוסק הנ"מ כשער של עכשיו אבל בפחות אסור לפסוק דאגר נטר הוא כיון דלית ליה. ודייקי לה מדקתני במתניתין פרק איזהו נשך לקח ממנו חטין בדינר הכור וכן השער משמע דוקא דהשער כן אבל אם אין השער כן כמו שפסק אעפ"י שיצא השער אסור למכור אלא א"כ יש לו ואע"ג דבירושלמי פרישו לה וכן השער יפה לעולם פחות מכאן ווי לזבונא יתר מכאן ווי למזבנא מ"מ כל היכא דאיכא למדרש לישנא דמתניתין לענין דינא עדיף טפי:
כללא דמלתא הסחורה והפירות שוין בדין זה ולא היה כדאי לישאל עליו. והוי יודע דאע"ג דאמרינן יש לו סאה לוה עליה כמה סאין הנ"מ לענין מלוה אבל לגבי מכר לא עד שיהיה בידו כשיעור כל המקח וכן כתב הרמב"ם ז"ל וכן הסכים הרשב"א ז"ל ונתן טעם לדבר וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת ואע"ג דיש לדחות הטעם מ"מ יש לנו לבטל דעתינו מפני דעתם הרחבה. הנל"ד כתבתי: