שו"ת רדב"ז/תקיב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בתינוק שמת ביום כ"ח ללידתו ביום טוב ראשון של ר"ה אם יתעסקו בו ישראל או עממין בלילה שהוא יום של ר"ה:

תשובה עיקר הדין תלוי במחלוקת כי מקצת ז"ל כתבו שלא יתעסקו ישראל במת כלל באתרא דשכיחי עממין ואעפ"י שאנו נוהגין כדעת הריא"ף והרמב"ם ורוב האחרונים ז"ל שאמרו די"ט שני לגבי מת כחול שוייה רבנן מ"מ נ"ד ג"כ הוא מחלוקת פוסקים כי הריב"ם ז"ל אסר כיון שהוא ספק נפל ואפילו מת ביום ל'. ור"י הלבן התיר דרוב נשים מתעברות ויולדות ולד של קיימא ואם כן הבו דלא לוסיף עלה. כיון שהוא מחלוקת פוסקים וזה הדין כתבו הטור סימן קכ"ו ואע"ג דכתב דברי המתיר באחרונה אין סברא להקל כיון דאיפשר על ידי עממין שהרי על ודאי נפל אין מחללין עליו י"ט וה"ה על ספק נפל ואע"ג דאמרו י"ט שני לגבי מת כחול שוייה רבנן הנ"מ במת ודאי אבל זה ספק מת ספק אבן הוא ואין ראוי לחלל עליו את המועד וק"ו מאבילות הוא דאין מתאבלין עליו ואין אומרים עליו תנחומי אבלים ואין עומדים עליו בשורה ואין מתעסקין עמו וכ"ש שאין מחללין עליו את המועד וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב הנפלים אין מתאבלין עליהם וכל שלא שהה ל' יום באדם הרי זה נפל אפילו מת ביום שלשים אין מתאבלין עליו ע"כ. ואם איתא דרוב נשים מתעברות ויולדות ולד של קיימא למה אין מתאבלין עליו וכתב דבאבילות הקלו כ"ש שיש לנו להקל שלא יתחלל המועד כיון דאיפשר על ידי עממין:

כללא דמלתא רואה אני את דברי הריב"ם ז"ל בזה ולא יתעסקו בו ישראל ויתעסקו בו עממין ודילמא בן קיימא הוא וקבורת המת מצוה הוא ואמירה לעכו"ם שבות היא והיכא דאיכא צורך מצוה לא גזרו: