שו"ת רדב"ז/תקיא
שאלת ממנו אם יש תקנה לכתוב שטר ללוה אעפ"י שאין מלוה עמו בשטר שאין בו קנין דקי"ל דהא דתנן כותבין שטר ללוה דוקא בשטרי אקנייתא אבל בשטרי דלאו אקנייתא אין כותבין דלא קי"ל כאביי דאמר עידיו בחתומיו זכין לו דרבא פליג עליה וכן כתב הריא"ף ז"ל בהלכותיו:
תשובה לדעת רש"י ז"ל שכתב דלרב אסי שטר דלאו אקנייתא לא כתבינן אלא א"כ מלוה עמו ונותן מעות בפניהם איני רואה תקנה כלל אבל האחרונים ז"ל חלקו עליו ואמרו דאביי לא אתא לחדושי אלא דעידיו בחתומיו זכין לו מניסן אע"ג דלא מטי שטרא לידיה עד תשרי אבל ביומא דמטא שטרא לידיה לכ"ע זכה מלוה אעפ"י שלא לוה אעפ"י ששטר זה על דעת הלואת המעות נעשה כי היכי דאמרינן דלרב אסי בשטרי אקנייתא שאעפ"י שהקנין על דעת הלואת מעות נעשה קנה מיד לפי שבקנין עצמו יש בו די לקנות אף בשטר לדידן כיון שנמסר ליד מלוה קנה שבמסירת השטר יש בו די להתחייב כדאמרינן בההיא דחייב אני לך מנה בשטר בריש פרק הנושא את האשה ולפיכך אפילו בשטרי דלאו אקנייתא אין צריך שיראו העדים הלואת המעות אלא כיון שהגיע השטר ליד המלוה נשתעבד וזהו שכתב הריא"ף ז"ל אבל שטר שאין בו קנין אין כותבין ללוה עד שיהיה מלוה עמו דכיון דשקיל ליה שטרא מלוה אשתעבד לה מההיא שעתא וכן דעת הרמב"ם ז"ל. הילכך יש תקנה שיכתבו השטר ויוליכנו הלוה למלוה בפני העדים או שיזכו העדים בשטר למלוה ויעמוד השטר בידה מאותה שעה ואילך בשביל המלוה דבכה"ג מלוה עמו קרינן ביה דזכין לאדם שלא בפניו ולא באו למעט שטרי דלאו אקנייתא אלא שלא יכתבו שטר ללוה ויתנוהו לו או שיעמוד בידם של עדים מכח הלוה דאז איכא למיחש שמא יטרוף לקוחות שלא כדין אבל אם זכו העדים בשטר לצורך המלוה מאותה שעה נשתעבדו נכסיו וכדין הוא טורף דהא עדים מפקי לקלא ואפילו לא כתב אחריות דקי"ל אחריות טעות סופר הוא ואם כתוב בו בהדיא שלא באחריות כותבין לו שטר ללוה אעפ"י שאין מלוה עמו ונותנין לו דליכא למיחש למידי. וא"ת אכתי איכא למיחש שמא יעשה קינוניא עם המלוה ויחלוק עם שאר בעלי חובות בנכסיו. וי"ל דאי חיישינן להכי אף כשהמלוה עמו איכא להאי חששא ואפילו לדעת רש"י ז"ל שהצריך לתת המעות בפניהם אכתי איכא למיחש שיעשו קינוניא ויחזיר לו מעותיו. אלא ודאי לא חיישינן להכי דאי במקרקעי יש להם דין קדימה ואי במטלטלי בלאו הכי יכול להבריחם. ותו דלהאי קינוניא לא חיישינן דלא ניחא ליה לאיניש דליפשו עליו שטרי: