שו"ת רדב"ז/תקט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלה ילמדנו מורנו ותפארת גלותינו פטיש החזק נר"ו ראובן נשא את לאה ובשעת כניסתן לחופה נשבע ראובן שלא להוציא את לאה ממדינה זו למדינה אחרת ועתה ראובן אומר שאינו יכול להתפרנס במדינה זו בריוח שמזונותיה הם ביוקר שישיבת הכרכים קשה ורוצה לעקור דירתו ממדינה זו ורוצה ללכת לדור למדינה אחרת שמזונותיה הם בזול ולשם יוכל להתפרנס ולאה אשתו אינה רוצה ללכת עמו. ילמדנו רבינו אם יש כח ביד ראובן לכוף לאשתו ללכת עמו או לאו ואת"ל שאין כח ביד ראובן לכוף לאשתו שתלך עמו אם ראובן הלך למדינה אחרת ואינו רוצה לחזור פה מפני שאינו יכול להתפרנס יש לה כח לשאול מזונותיה או לא כיון שאינה רוצה ללכת אחר בעלה:

תשובה אם יברר ראובן שאינו יכול להתפרנס במדינה זו אלא בדוחק ואיפשר שיבוא לידי עניות הדבר ברור אצלי שיכול לכופה לצאת עמו וכבר נשאל כיוצא בזה לפני מהר"ר ישראל ז"ל והעלה דכופין אותה לצאת סימן רט"ו ודברים של טעם הם ע"ש. ואע"ג דנ"ד אית ביה שבועה כבר ידעת דבמקום דאיכא אונס פטור מן השבועה וכן העלה הרשב"א ז"ל וכיון שאינו יכול להתפרנס במדינה זו אין לך אונס גדול מזה. וא"ת אין זה אונס כיון שיכול להתפרנס בדוחק גם אני לא אמרתי שיהיה מותר לצאת בלא התרה אלא פותחין לו אם היית יודע שלא תוכל להתפרנס אלא בדוחק ותבוא לידי עוני כלום נשבעת והוא אומר לא ומתירין לו ואפילו שהיה עשיר בתחלה והיה מתפרנס בריוח ועתה העני וקי"ל דאין פותחין בנולד כתב הראב"ד ז"ל דפותחין לאדם בעניות דמלתא דשכיחא היא וכ"ש באלו הזמנים דאין השכר מצוי ובעלי בתים יורדין מנכסיהם כאשר אנו רואים בעינינו בכל יום הילכך פותחין לו בעניות ומתירין לו וא"ת כיון שהשבועה היא לדעת האשה ולתועלתה והיא אומרת אני רוצה להתפרנס בדוחק ולא אצא ממדינתי איך מתירין לו שבועתו. הא ליתא דלא אזלינן בתר שיבוש דעתה דאורחא דמלתא דבשביל דוחק שמזונות וחוסר הפרנסה מוחלת היא כל תנאי שבעולם וכיון דסתם נשים מוחלות זאת בטלה דעתה אצל כל הנשים ועיין בתשובת מהר"ר ישראל ז"ל שכתב ראיות לזה. ותו דכתב ריב"ש ז"ל בתשובה במי שנשבע לאשתו שלא ישא אחרת עליה ושהתה עשר שנים ולא ילדה שאם פייסה במה שדרך הנשים להתפייס ולא נתפייסה מתירין לו שבועתו ונושא אשה דלאו תרקבא דדינרי יהיב לה עד שתתפייס הכא נמי כיון שדרך הנשים להתפייס לצאת ממדינתן כדי שיהיו להם מזונות בריוח וזו לא נתפייסה בטלה דעתה ומתירין לו שבועתו ע"י פתח וכדכתיבנא הילכך כיון שהדבר ברור שאינו יכול להתפרנס אלא בדוחק וקרוב הדבר שיבוא לידי עניות פותחין לו ומתירין לו ואם תרצה ללכת אחריו אין לה מזונות. והנל"ד כתבתי: