שו"ת רדב"ז/תקה
שאלת ממנו אודיעך דעתי בשליח המביא גט ממד"ה צריך שיאמר בפני נכתב ונחתם אם הקדים הדבור לנתינה או אחרו מאי:
תשובה כבר ידעת כי תוך כדי דיבור כדבור דמי ואם אמר תוך כדי דבור בין מוקדם או מאוחר סגי. ואם אמר אחר כדי דבור ולא היו עסוקים באותו ענין הוי כאלו לא אמר וצריך ליטלו הימנה ולחזור וליתנו לה ויאמר בפני וכו' ואם היה אחר כדי דבור ועדיין היו עסוקים באותו ענין נסתפק הרא"ש ור"י ז"ל בתוספותיו פרק הזהב אבל בתוספות שלנו כתבו דאין צריך עוד כיון שהיו עסוקים באותו ענין והכי מסתבר כי היכי דאמרינן לענין קדושין ולכמה דברים והה"נ אם הקדים הדבור והיה עסוק בענין שאמר לה בעליך שלחני לגרש אותך בגט זה ובפני נכתב ובפני נחתם ונתנו לה אפילו אחר כדי דבור כיון שלא הפסיק הענין סגי בהכי אבל אם הפסיק ונתנו לה צריך לחזור לקחתו וליתנו לה וגם בזה נסתפק הרא"ש ז"ל מההיא דאמרינן סוף פ"ב דגטין הוי שליח להולכה עד דמטית להתם וכי מטית להתם אימא קמי בי דינא בפני נכתב וכו' וליהוי אינהו שליח'. ומההיא דתנן בפרק כל הגט המביא גט ממד"ה וחלה עושה בב"ד שליח וכו' ודחה ז"ל דאין מכל הני ראיה דמ"מ כשהגט יוצא מתחת יד השליח בעיא שיאמר בפני נכתב ובפני נחתם ע"כ. וכיון דאין מכאן ראיה מסתברא דאם הקדים הדבור ולא היו עסוקים באותו ענין לאו כלום הוא דמאן לימא לן דעל זה הגט אשר נותן לה קאמר בפני נכתב ובפני נחתם. ותו כיון דאיכא תקנתא לקחתו וליתנו לה ותשאר תחת בעלה אפילו אם נשאת למה נסמוך להתיר אלא ודאי צריך ליטלו ממנה ולחזור וליתנו לה ויאמר בפני נכתב וכו':