שו"ת רדב"ז/תקב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת על מי שהפקיד חמצו אצל העכו"ם וקבל עליו העכו"ם אחריות אם זקוק לבער או לא:

תשובה הדבר פשוט דזקוק לבער לכ"ע דע"כ לא פליגי אלא אם עובר עליו דיש מן הגאונים ז"ל שכתבו שאין המפקיד עובר עליו. ורבינו יונה והרא"ש ז"ל ורבים כתבו דעובר עליו. וכיון דבתראי ס"ל דעובר עליו הכי אית לן למפסק. אבל לענין אם הוא זקוק לבער משמע לי דלא פליגי חדא מלישנא דכתבו שאין המפקיד עובר בלאו. ואע"ג דחמצו של עכו"ם ביד ישראל אם קבל עליו אחריות זקוק לבער לא קשיא דמשום חומרת חמץ בפסח אזלינן הכא לחומרא והכא לחומרא. וא"ת כיון דטעמא הוי משום חומרא אמאי עובר עליו כדמשמע מלישנא דעובר על בל יראה ובל ימצא. וי"ל דקבלת האחריות אינו מוציא את החמץ מרשות בעליו ומשום הכי חמצו של ישראל אצל העכו"ם אעפ"י שקבל העכו"ם אחריותו עדיין של ישראל הוא ועובר עליו. אבל חמצו של עכו"ם ברשות ישראל אע"ג דעדיין לא יצא מרשות בעליו משום דקבל עליו אחריותו החמירו עליו שיהיה זקוק לבער:

ולענין הבעיות דלא נפשטו אם ביטל הוי ספיקא בדרבנן ואין זקוק לבער. ואם לא ביטל הוי ספיקא בדאורייתא וזקוק לבער אבל לא יברך דספק ברכות להקל ופשוט הוא. והנלד"כ: