שו"ת רדב"ז/תצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי במי שחייב ממון לעכו"ם או כסף גולגלתא אם חייבים הצבור לפרוע עליו:

תשובה הדבר ברור שזה בכלל פדיון שבוים שאם לא יפרע יאסרוהו בבית האסורין או יכוהו עד שתצא נפשו וימות תחת השבט וכל ישראל מצוין לפדותו וכן נהגו בכל גלילות ישראל שפורעים המס הקצוב אקרקפתא דגברי על ענייהם ולפרוע מה שיש עליהם ממלוה וכיוצא בה אלא שצריך לדקדק לדעת שהוא עני ואין ידו משגת אבל אם הוא רמאי או שרגיל ללות מן העכו"ם כדי שיפדו אותו אין פודין אותו ואם בקשו להורגו פודין אותו אפילו אחר כמה פעמים וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות מתנות עניים ע"ש וכבר הארכתי בזה בתשובה אחרת:

ולענין אין פודין את השבויים יותר מכדי שוויים הנ"מ איניש דעלמא אבל ת"ח פודין אותו בכל ממון שבעולם וכההוא עובדא דרבי יהושע בן חנניה בההוא ינוקא דאמר מי נתן למשיסה יעקב וכו' וכדאיתא פרק הניזקין וכתיב יקרה היא מפנינים וגו' וכן כתבו הראשונים ז"ל. ותו דעיקר טעמא דאין פודין את השבויים יותר מכדי שוויים הוי משום דלא ימסרו עצמן עליהם והכא כיון דידע דלפי שהוא ת"ח נותנין בו ערך זה לא שייך האי טעמא דלאו בכל אתר שכיחי ת"ח וגם השבאים בעצמם אינם מכירים מי הוא ת"ח ולפי טעם זה כשפודין ת"ח יותר מכדי שוויו מודיעין לשבאי שמפני שהוא ת"ח נותנין בו כל כך: