שו"ת רדב"ז/תצד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי במצות הנכפלות באפייתן אם הם מותרות או לא:

תשובה חכמי אשכנז האחרונים ז"ל אסרו כיון שחמץ בפסח במשהו אסור כל המצה והטעם שהאש אינו שולט בין הכפלים כ"כ מהרה ואדהכי מחמיץ. ואע"ג דבסמ"ק משמע שהאפייה שולטת בין הכפלות כשיעור מיל דחו ראיה זהו מדכתיב בספר יראים שיעור מיל שנתנו חכמים בבית שאין בו אש ושאר חמימות אבל לפי יתרון חמימות ממהר להחמין. ואני אומר אפילו לפי חומרתם יפה כתב הסמ"ק ולא קשיא כלל מהך דספר יראים דחמימות אש לחוד ואש שבתוך התנור לחוד וזה נראה לעין שחמימות האש מחמם ומחמיץ אבל אש התנור מיד מקפה את הבצק ואין מניחו להחמיץ אם לא היה האש כל כך חלש שאינו מבשל מה שבין הכפילות ביותר ממיל וכן משמע מעניינו דלאפות תחת הטרפא מיירי הסמ"ק אבל בתנורים שלנו שהאש חזק מיד נאפה הבצק ואפילו מה שבין הכפילות וכ"ש במצות שלנו שהם דקות ולא עבות ומי יתן ויודיעוני מה חילוק יש במצה כפולה ממצה עבה כפי שיעור הכפל למה בזה שולט האור ואינו בא לידי חימוץ ובזה אינו שולט האור ובא לידי חימוץ ואעפ"י שאתה רואה שמה שבתוך הכפל הוא רך כאלו עדיין הוא בצק לא מפני שלא נאפה אלא שלחלוחית הבצק מתקבצץ תחת הכפלים. ראיה גמורה דתניא בפרק כל שעה יוצאין במצה נא מאי נא כל שפורסה ואין חוטין נמשכין ממנה והרי מצה כפולה אדם פורסה ואין חוטין נמשכין ממנה. ועוד ראיה מההיא דחליטה דשדרו ממתיבתא דהאידנא לא בקיאינן בחליטה וטעמא דשמא לא ירתיח המים יפה יפה. אבל בתנור שהאור חזק מיד נאפות המצות ודבר זה נראה לעין. הילכך מי שנכפלה לו מצה בתנור. לא ימהר להוציאה עד שתאפה יפה יפה ואין כאן בית מיחוש ואם לא נאפת יפה אם עדיין כשפורסה חוטין נמשכין ממנה הרי זה חמץ גמור ואם אין חוטין נמשכין ממנה אעפ"י שמקום דבק הכפל הוא רך ולח להלכה מותר אבל למעשה יש לחוש להחמיר כיון שיצא מפי הראשונים ז"ל: