שו"ת רדב"ז/תעח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ולענין מי שלש בי"ט היאך יפריש חלה. אם יש שם כהן דחזי ליה יפריש מן העיסה ויקרא לה שם שזו היא עיקר המצוה שנאמר ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה. ואם אין שם כהן לא יקרא לה שם שאם יקרא לה שם אינו יכול לשורפה דאין שורפין קדשים בי"ט ולהניחה אי איפשר שלא תחמיץ ואפי' בשאר ימים טובים אסור לטלטלה הילכך מותר לאפות כל החלות דכל חדא וחדא חזיא ליה ואי משום חלה איפשר מפריש פורתא מכל חדא וחדא וכן כתב רש"י ז"ל ואחר שיאפה את כולם יצרפם בסל ויהיו אוגני הכלי גבוהים מן החלות ויפריש חלה. ואע"ג דאיכא מאן דפסק דלא התירו זה אלא בדיעבד הנ"מ בשאר ימים אבל בפסח ואפילו בשאר ימים טובים מותר לעשות לכתחלה כן ולמוצאי י"ט ישרפנה והכי עדיף טפי מלהניח עד שיבוא כהן דילמא אתי בה לידי תקלה: