שו"ת רדב"ז/תעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ושמעון שירשו מאביהם תלמוד בי"ב קובצים ראובן אומר נחלוק ותקח ג' סדרים ואני ג' ואם יש ביניהם הפרש נעלה אותם בדמים ושמעון אומר גוד או איגוד כי בזמן שאני לומד בסדר אחד אני צריך לראות ולעיין בסדר אחר ולא אמצא לקנות חצי תלמוד. יורה המורה הדין עם מי:

תשובה מדבעיא לך בתלמוד משמע דפשיטא לך דתלמוד ורב אלפס או רב אלפס ומשנה תורה דחולקים ומעלים בדמים אפילו שאחד מהם אינו רוצה לחלוק והא ודאי ליתא דהא מצי למימר אני צריך לתלמוד ולרב אלפס ומשנה תורה וכן כל שאר הפוסקים הילכך אם יש שני תלמודים או שני רב אלפס שיש כדאי לזה וכדאי לזה חולקים ואם אין שם אלא אחד ונתרצו לחלוק חולקים ואם נתרצו להעלות אותו בדמים מעלין אבל אין אחד מהם יכול לכוף את חבירו לחלוק דמצי למימר לכוליה אני צריך וכן אם באו לחלוק תלמוד ורב אלפס מצי למימר לשניהם אני צריך וה"ה לכל שאר הספרים כיון שאין שם אלא אחד מאותו המין ודמיא ממש להא דאמרינן בפרק השותפין דלרבין בר חיננא ורב דימי בר חיננא הוי להו תרי אמהתא חדא הות ידעא לבשולי ולמיפא וחדא ידעא פילכא ונוולא ואתו לקמיה דרבא ואמר להו לית דינא דגוד או איגוד ויהביה טעמא דלמר מיבעיא ליה תרווייהו ולמר מיבעי ליה תרווייהו ופרכינן עלה והא כתבי הקדש דתרווייהו מיבעי להו ואמר שמואל לא שנו אלא בכרך אחד אבל בשני כרכין חולקין הא תירגמא רב שלמן בשרצו. הרי לך בהדיא דבשתי כריכות אין אחד יכול לכוף את חבירו ושתי כריכות דומיא דכרך א' דמה כרך א' מה שכתוב בזה אין כתוב בזה אף שתי כריכות מה שכתוב בזה אין כתוב בזה ואפ"ה אם רצו חולקים ואם לא רצו לא אלא משתמשים בהם יחד או זה שבוע וזה שבוע כפי מה שיתפשרו. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות שכנים אמר כל א' מהם איני מוכר אלא כל א' אומר שיקנה חלק חבירו או שאין א' מהם רוצה לא לקנות חלק חבירו ולא למכור חלקו אלא ישארו שותפים בגוף אם היה המקום וכו' וכן כל דבר שראו להשתמש מיד ואין בו ראוי לשכר כגון מרחץ או מצע או ס"ת אינו יכול לומר השתמש אתה יום ואני יום שהרי אומר לו בכל יום אני רוצה להשתמש בו ע"כ. ומיהו משמע לשון רבינו דס"ת מצי למימר ליה גוד או איגוד וה"ה לכל שאר הספרים תדע שהוא השוה ס"ת למרחץ וכתב למעלה וז"ל ואין העני כופה את העשיר לקנות חלקו אלא א"כ אמר לו קנה ממני או מכור לי והריני לוה וקונה או מוכר לאחרים וקונין הדין עמו ומה שכתוב ברבינו ירוחם ז"ל וז"ל ובספרים אם הם בב' קובצים יחלוקו אם שניהם רוצים אבל אין בו דין גוד או איגוד ע"כ לאו למימרא דאין בהם דין גוד או איגוד כלל אלא ה"ק אם הספר הוא בב' קובצים אין בו דין גוד או איגוד אם יאמר תקנה האחד בכך ואני האחד בכך שאינו רוצה להסתלק מהספר לגמרי משום דמצי למימר לכוליה אני צריך אבל אם רוצה להסתלק לגמרי ואומר גוד הכל או איגוד הכל הדין עמו. וכן אני אומר שאם יש תלמוד ורב אלפס ומשנה תורה ואומר לו גוד הכל או איגוד הכל שומעין לו. אבל אם אמר גוד התלמוד ואני איגוד רב אלפס ומשנה תורה או איפכא אין שומעין לו דמצי למימר לשניהם אני צריך כיון שאין הספרים כפולים והכי נמי גבי הנך תרי אמהתא אם אמר גוד שתיהן או איגוד שתיהן היו שומעין לו וכן פרש"י ז"ל עלה וז"ל לאו גוד איגוד הוא אי לא אמר ליה או קח את שתיהן או אקח את שתיהן וכן איתא בגרסת הספרים שלנו בהדיא כתוב: