שו"ת רדב"ז/תעא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי על מעשה שהיה ראובן ושמעון יש ביניהם דין ודברים והלך ראובן לאסכנדריאה ובא שמעון לפני ב"ד ואמר יש לי עדים שמבקשים לילך למדינת הים וראובן אינו כאן תקבלו עדותם וקבלו עדותם ושקר היה כי לא חקרו אם אמת הוא שהיו מבקשים לילך או לא כי אחד מהם הלך והשני לא הלך אלא הרי הוא לפנינו אם עושין על פי זה עדות או לא:

תשובה קבלת עדות זה בא לפני וקרעתיו לפי שהדבר ברור שטעו מקבלי העדות בכמה דברים חדא דרוב הפוסקים אשר אנו סומכים עליהם אמרו דבעיא ושלחו לו ולא בא בהדי הנך טעמי או היו חולים או מבקשים לילך למד"ה וטעמא דמשום דפשע ולא בא אפקעוה רבנן לממוניה. ואפילו לדעת החולקים שאומרים שאם היה הנתבע בעיר אחרת מקבלין מ"מ מודו דלא מקבלין עד שישלחו להודיעו ואסכנדריאה מקום קרוב הוא ושיירות מצויות והיה להם להודיעו. עוד היה להם לחקור אם אמת הוא שהולכים למד"ה כי שמא עושים תחבולה. עוד טעות אחר שהרי ראובן היה באסכנדריאה ודרך שם הולכים למד"ה ילכו העדים שם לפי דרכם ויעידו עדותן בפני ראובן. וכיון שנתקבלה העדות שלא כדין שוב אין עושין על פיה וכן היא הסכמת כל הפוסקים אשר ראיתי חוץ מראב"ן ז"ל. ומה שנראה מתוך תשובת הרשב"א ז"ל דאם היה בעל הדין במקום אחר יכולין לקבל עדות שלא בפניו כמה תשובות בדבר חדא דדילמא רחוק מאד היה. ותו דקרובי האשה היה בעלי זרוע כמו שנראה מאותה תשובה ממה שעשו לשלוחים הראשונים והוי כשלחו לו ולא בא. ותו דהוצרך לטרוח אחר העדים ושמא לא ימצאם פעם אחרת. ותו שהיו יראים להתראות במקום שהאשה שם. כללא דמלתא דאין מאותה תשובה ראיה לנ"ד כלל. אח"כ בדקתי את העד אשר נשאר פה וראיתי שהעיד שקר בלי ספק. גם אומדן הדעת הוא שכיון שראובן ושמעון היו יחד במדינה והעדים עמהם למה לא קבל עדותם לפניו אלא ודאי לשקר נתכוונו ולכן לא יפה עשו מקבלי העדות שלא דקדקו בדבר כלל ולפי שנתברר אצלי שהעדות שקר ושלא נתקבלה כדין קרעתיו: