שו"ת רדב"ז/תסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני המקדש אשה בטבעת של כסף מוזהבת אם היא מקודשת או לא:

תשובה זו תלמוד ערוך הוא דתניא בפרק האיש מקדש אמר לה התקדשי לי במנה זו ונמצא מנה חסר דינר או דינר של נחשת אינה מקודשת דינר רע הרי זו מקודשת ויחליף ואמרינן עלה בגמרא האי דינר של נחשת היכי דמי אי דידעה ביה הא סברא וקבלה לא צריכא דיהביה ניהליה בליליא א"נ דשכיח ליה ביני זוזי הילכך בנ"ד נמי [אי] אמר לה שהוא של כסף סברה וקבלה והרי היא מקודשת ואי נתן לה סתם קדושי טעות נינהו דאיהי סברה של זהב הוא ולא סמכא דעתה להתקדש אלא בשל זהב אבל כיון שפירש לה שהוא של כסף למאי ניחוש לה ואם חשבה שהוא של זהב והוא אומר לה כן כדי שלא יתראה עשיר אין אלו קדושי טעות כיון שהיא הטעה את עצמה ואפילו אמר לא נתכוונתי להתקדש אלא בטבעת של זהב אין שומעין לה והרי היא מקודשת שהיה לה להאמין למה שאמר לה שהוא של כסף ולא מיבעיא אם אמר לה שהוא של כסף מוזהבת אלא אפילו אמר לה סתם שהוא של כסף מקודשת שהדבר מצוי שיש כמה כלי כסף מוזהבות וסברה וקבלה והשתא מהדר קא הדרא בה: