שו"ת רדב"ז/תמב
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שאמר לסופר ולעדים שיכתבו ויתנו גט לאשתו ויצא משם וביטל את הסופר ואת העדים ואת השליח ואחר כך הרצוהו לגרש מה תקנה יעשו שלא יחזור ויבטל:
תשובה הנה אחד שיש לו עסק בטיב גטין וקדושין אמר למגרש אמור לפנינו שאתה פוסל כל העדים שיבאו ויעידו שביטלתי גט זה או את הסופר או העדים או השליח ושוב כשיבוא עדים שיבטלו לא יועילו דהא שוינהו לגבי נפשיה כפסולי עדות ואינו אמת כי נתחלף לו דיני ממונות באיסורין דלגבי ממונות נהו דמועיל פסול העדים כאשר כתב הרשב"א ז"ל אבל לגבי איסור מה יועיל שיפסול אותם לגבי נפשיה ואנו יודעים שהם כשרים ושנתבטל הגט. תדע דכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות גירושין א"כ מהו תקנת דבר זה שיאמרו לו העדים קודם כתיבת הגט אמור לפנינו שכל הדברים שמסרתי שגורמים כשיתקיימו אותם דברים לבטל גט זה הרי הם בטלים והוא אומר הן ואח"כ אומר להם לכתוב ולחתום וליתן לה ולא ינחוהו לילך עד שיגיע גט לידה כדי שלא יצא ויבטלנו ע"כ. הרי לך בהדיא דאפילו שיאמר הדברים אשר סדר הרב ז"ל אפ"ה יכול לבטלו וסדור זה שסדר ז"ל עומד במקום פסול העדות שסידר הרשב"א ז"ל דאפ"ה יכול לבטל הגט דאי לא תימא הכי למה לא יניחוהו לילך יפסול עידי הביטול ויניחוהו לילך דשוב לא יוכל לבטלו אלא ודאי ליתא אלא לעולם יכול לבטלו:
שוב ראיתי שכתב בעל מ"מ כן בהדיא וז"ל וה"ה אפילו אם פסל העדים כדברי הרשב"א ז"ל ואח"כ בטלו בטל הוא ע"כ. ומרוב פשיטות הדבר תמהתי מה היה צריך לכתוב זה דמה מועיל פסול העדים לבטל איסור אשת איש. הילכך איני רואה לזה תקנה אלא שיחרימו כל מי שיבטל גט זה או את העדים ואם חוששין שמא יעבור על החרם יקנסו אותו בממון אם יבטל אותו אם ממונו חביב עליו מגופו. כללא דמלתא יחמירו עליו בכל האיפשר ואם עבר על הכל ובטלו הרי הוא מבוטל. הנל"ד כתבתי: