שו"ת רדב"ז/תלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני בראובן שמכר לשמעון מכר ומחלו זה לזה הונאת שתות ושוב נמצא במכר הונאה יותר משתות מהו כיון שמחל לו השתות אין כאן הונאה אלא פחות משתות והויא מחילה או דילמא לא ואת"ל לא הויא מחילה הוי ביטול מקח וחוזר או דילמא המקח קיים ומחזיר לו מה שהוא יותר משתות:

תשובה הדבר ברור אצלי דהוי ביטול מקח וחוזר דהא פחות משתות הוי מחילה ואם הוא שתות מחזיר הכל אפילו מה שהיה ראוי להיות מחילה וטעמא דפחות משתות מחיל איניש טפי לא מחול כלל. ודמיא נמי להא דאמר בפרק המוכר פירות אמר רב הונא ואם בא לנפות מנפה את כולן היכא דאיכא עפרא טפי מהאי שיעורא הואיל ונתחייב לנפות מנפה ליה לכולא עפרא ולא מוקים ליה אהאי שיעורא דמתני' הא הכא דשיעורא דמתני' הויא מחילה ואי נמצא בו טפי לא מחיל מידי הכא נמי בנ"ד שתות מחיל ליה טפי משתות לא מחיל כלל וכיון דליכא מחילה הדבר ברור דהוי ביטול מקח וחוזר. הנל"ד כתבתי: