שו"ת רדב"ז/תלז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ושמעון הדרים באוצר אחד ואין זר נכנס לשם כלל ונגנב לאחד מהם מעות אם יכול להשביע את חבירו שבועת הסת או לא:

תשובה לכאורה משמע שהוא מחלוקת פוסקים דגרסינן פרק אלו מציאות אמר רב נחמן ראה סלע שנפל משנים חייב להחזיר מאי טעמא ההוא דנפל מיניה לא מייאש מימר אמר מיכדי איניש אחרינא לא הוה בהדאי אלא האי נקיטנא ליה ואמינא ליה אנת הוא דשקלתיה. וכתב עלה רש"י ז"ל משבענא ליה שבועת הסת ולא נתייאש מיד כשמשמש ולא מצא ונמצא שבא ליד זה קודם יאוש והלכה כאביי הרי לך בהדיא דמשביעין על טענה כנ"ד אעפ"י שאינו ברי גמור שהרי לא ראה שנטל את הסלע וגם התוספות לא דחו פירושו של רש"י ז"ל אלא משום דס"ל דרב נחמן קאי לפרושי מלתיה דבר קפרא ובזמן בר קפרא עדיין לא נתקנה שבועת הסת. משמע שמודים הם בדין וכך כתבו בהדיא וז"ל מה שפירש נמי שישביענו שבועת הסת קשה וכי ישביענו בטענת ספק ומיהו י"ל דטוען ברי לפי שלא היה שם אדם אחר כי אם הוא אך קשה דבימי בר קפרא עדיין לא נתקנה שבועת הסת ע"כ. וליכא למימר דהדרי מתירוצא דלעיל ולעולם לא משביעינן ליה דהא הרא"ש ז"ל לעולם הולך בשטת התוספות וכתב וז"ל נקיטנא ליה ואמינא ליה את שקלתיה ולא מייאש מיניה לעולם כי ברור לו שזה לקחה היום או למחר יתפוס משלו אף אם ישבע לו כי הוא טוען עליו ברי ויכול להשביעו שבועת הסת אפ"ה אם יתפוס משלו לא יחזירנו לו מאחר שברור לו שזה לקחה עכ"ל והוא מה שכתבנו ממש. אבל ראיתי להרמב"ם ז"ל שכתב פ"א מהלכות טוען ונטען וז"ל דינר פלוני נגנב מביתי ולא היה שם אלא אתה קרוב בעיני שאתה גנבתו וחשבתי מעותי ומצאתי חסר שמא אתה הטעיתני בחשבון והנתבע אומר אין לך בידי כלום הרי זה פטור אף משבועת הסת וכן כל כיוצא בזה ע"כ ולכאורה נראה שזה חולק על מה שכתבנו אבל אחר העיון תראה כי לא כתב הרב ז"ל וברי לי שאתה גנבתו אלא קרוב בעיני שאתה גנבתו טעמא דאמר קרוב בעיני אבל אם טען ברי לי שאתה גנבתו משביעין אותו אע"ג דאינו טוען שראה אותו שגנבו מ"מ כיון שטוען ברי משביעין אותו. תדע דיגיד עליה החלוקה הסמוכה לה שכתב שמא אתה הטעיתני וכי היכי דהך משום דטעין שמא רישא נמי משום דטעין שמא והיינו לישנא דנקט קרוב בעיני ונמצא לפי דרך זה הפוסקים מוסכמים בנ"ד שאם טען עליו ברי לי שאתה גנבתו שאין נכנס לאוצר שלנו אלא אני ואתה משביעין אותו שבועת הסת ואפילו תרצה לומר שהוא מחלוקת דעתי נוטה להשביעו שלא יהיה כל אחד הולך וגונב של חבירו או שותפו או שכינו ויאמר אין יכול להשביעני בטענה כזו וכיון שידע שיכול להשביעו על כך יפרוש מפני חומר השבועה ועונשה כי הממון נתן להשבון והשבועה אין לה תקנה כלל ואליבא דכ"ע יכול להחרים חרם סתם מתקנת הגאונים והנראה לפ"ד כתבתי: