שו"ת רדב"ז/תכא
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שבא לגרש את אשתו ותובעת כתובתה והוא טוען פרעתיך או אתפסתיך צררי אם יש לו להשביעה על ככה או לא:
תשובה דבר זה נשאל מלפני הריא"ף ז"ל והשיב שאין לו להשביעה דלא ניתנה כתובה ליגבות מחיים וכן בקובע זמן לחבירו וא"ל פרעתיך בתוך זמני אלא נותן לה ויחרים חרם סתם ע"כ. וטעמא דמלתא משום דקי"ל לא עביד איניש דפרע גו זמניה ואע"ג דאמרינן בעלמא אימור צררי אתפסה הנ"מ היכא דאיכא טעמא להתפסת הצררי כגון סמוך למיתה שאינו רוצה שתתבזה אשתו בב"ד ואע"ג דאיכא מאן דקפצה עליה מיתה לא פלוג רבנן. וכגון נפרעת שלא בפניו מהאי טעמא נמי כיון שהלך לו והניח את ביתו עביד דאתפיס צררי ואע"ג דאיכא יוצא שלא לדעת לא פליג רבנן. אבל היכא דליכא טעמא דלא חיישינן לצררי ולא לפרעון והוי יודע דלא פטרינן לה משבועה אלא כשטוען פרעתיך או התפסתיך צררי לפרעון הכתובה אבל אם טוען עליה בברי שלקחה חפץ פלוני מהבית והחביאה אותו הרי זה יכול להשביעה כשאר טוען ונטען. ואם טוען עליה שמא לקחת אי זה דבר מן הבית אין יכול להשביעה דאין נשבעין על טענת שמא אבל יכול להחרים חרם סתם על כל מי שלקח מביתו דבר ולא יודה בו. ומ"מ אם גרשה היום ותבעה כתובתה למחר ואמר לה פרעתיך אחר שגרשתיך או אתפסתיך צררי משביעין אותה על ככה ופשוט הוא דאפילו למאן דאית ליה חיישינן לפרעון מודה הוא דבעודה תחתיו או בתוך זמנו לא חיישינן לפרעון אבל אחר הזמן חיישינן לפרעון. הנראה לע"ד כתבתי: