שו"ת רדב"ז/תיז
שאלת על ראובן שלקח אלתזם ונשתתף עמו שמעון בשטר בדיני ישראל והיה התנאי שיניח כל אחד סופר במקום שמעון רוצה לימנות את לוי קרובו וראובן אומר כי לוי זה גילה סודות המקום פעם אחרת ונמשך נזק לבעל המקום ואינו רוצה לגלות סודותיו ללוי ושמעון טוען אני מקבל עלי כל נזק שיגיע מלוי וראובן אומר האלתזם כתוב עלי מלפני השרים ואם ימשך נזק אתה תעמוד מנגד. ותו דלא ניחא לי למיקם בי דינא ודיינא:
תשובה אם יברר ראובן שהגיע נזק פעם אחרת למקום לסבת ספרותו של לוי או אפילו ע"י אתמלאות שנראות לב"ד הדין עמו וישיב שמעון סופר אחר ואם אין שם לא עדים ולא אמתלאה אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ולא כל כמיניה לומר בזה אני רוצה ולא בזה בכך היה התנאי שכל אחד מהשותפין ישים סופר אחד מצדו ודמיא להא דתנן זה בורר לו א' וזה בורר לו א' זה פוסל דיינו של זה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים אימתי בזמן שהוא מביא עליהם ראיה שהם קרובים או פסולים אבל אם היו כשרים או מומחין מפי ב"ד אינו יכול לפוסלן ואוקימנא פלוגתייהו בערכאות שבסוריא שהם הדיוטות שאין יודעין דין תורה אלא שהורגלו לדון ד"מ יהיב להו דין יושב קרנות ורבנן סברי כיון שהמחום מרבים לאו כל הימנו לפוסלן וקי"ל כחכמים הילכך בנ"ד נמי לאו כל הימנו לפסול את לוי אם הוחזק בכשרות אבל אם יש אמתלאה הנראית לב"ד בטלה לה חזקת כשרות ויכול לפוסלו:
הנלד"כ: