שו"ת רדב"ז/תיד
שאלת ממני על מעשה שאירע בשיטוליאש ראובן ושמעון היו אוכלים ושותים במסיבה ואשתו של ראובן מעוברת ונשא שמעון את הכוס ואמר לראובן אם תלד אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי בכוס של יין זה ונטל ראובן את הכוס ושתה אותו וילדה אשתו נקבה ואומר שמעון שהיא מקודשת לו ונפל מחלוקת יש אומרים צריכה גט ויש אומרים שאינה צריכה גט ורצית לדעת דעתי:
תשובה לא פירשת אם הוכר העובר או לא ולא טעם החולקים ולכן אני צריך לברר כל הספיקות. אם הטעם הוא מפני שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם הדבר ברור דקי"ל כרבנן דאמרי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואפילו בפירות דקל דעבידי דאתו כ"ש בנ"ד שאיפשר שלא תלד נקבה. הילכך הדבר ברור שאם לא הוכר העובר אין כאן בית מיחוש לכ"ע. ואפילו לא חזר בו האב אלא אחר שילדה יכול לחזור דהא אמרינן התם דאי שמיט פירות הדקל ואכיל להו לא מפקינן מיניה אבל כל עוד דלא שמיט ואכיל אע"ג שבאו לעולם מצי למיהדר ביה והכא נמי לא שנא אבל אם הוכר עוברה איכא פלוגתא ביני רבוותא דאיכא מאן דפסק דהוו קדושין והרמב"ם ז"ל מכללם ומחלוקתם תלוי בסוגיא פ' האומר בקדושין על מתני' האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי אינה מקודשת. והדבר ידוע שיש לחוש לדברי המחמירים להצריכה גט. ואם הדבר ספק אם הוכר עוברה או לא צריכה גט מספק שהרי המחמירים ס"ל שהוא מקודשת מן התורה כיון שהוכר עוברה. תדע שהרי כתב הרמב"ם ז"ל ויראה לי שצריך לחזור ולקדש אותה אחר שתולד מאביה כדי שיכניס אותה בקדושין שאין בהם דופי ע"כ. משמע דקדושין גמורים הם אלא שהם של דופי שאם היו קדושין מדרבנן הכי ה"ל למימר צריך לחזור ולקדש אותה קדושי תורה. וכן משמע בהדיא מסוגיית קדושין דמאן דפסק כר' אליעזר בן יעקב משום דמשנתו קב ונקי מדינא ממש הוא ולא מדרבנן. וכיון שיש לחוש לקדושי ודאי ה"ה לספק שלהם יש לחוש. ואע"ג שהוא ספק בדבר שיש בו מחלוקת משום חומרת אשת איש יש לחוש אפילו מן הספק. וכ"ש שאנו רגילים לפסוק כהרמב"ם ז"ל. ואם רוצים להקל בדבר מפני שהיין היה של ראובן הא לאו מלתא היא דהא אין זה גזל דמדעת ראובן נוטל שמעון כל כוס וכוס והרי היא שלו ממש וממונו לקדש בו את האשה: ואם מפני שהכוס אינו של שמעון והמקדש בכוס של יין אמרינן בו ולא במה שבתוכו לפי מה שבא בשאלה שאמר לו בכוס של יין זה כ"ע מודו שביין הוא מקדשה ולא בכוס. ואפילו אם אמר לה בכוס זה הרי לך רש"י ז"ל ורוב מפרשים שכתבו במה שבתוכו ולא בו וטעמא דמלתא דעבידי לשתות ולמיהדר הכוס למאריה הילכך מידי מחלוקת פוסקים לא נפיק הילכך צריכה גט אם לא שנתברר שלא הוכר עוברה דליכא בית מיחוש. הנראה לע"ד כתבתי: