שו"ת רדב"ז/תיב
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שהשכיר בית לשמעון ונהרס בו כותל וראובן טוען ששמעון הרס אותו בידים ותובע ממנו מה שפחת הבית מדמיו ושמעון טוען שנפל הכותל מאליו אם משביעין את שמעון שבועת התורה או שבועת היסת:
תשובה אם כך היה המעשה לא ידעתי מקום ספק דהא דכוותה במטלטלין נמי פטור משבועת התורה דקי"ל כופר בכל פטור דאמר קרא כי הוא זה עד שיהיה שם כפירה והודאה וכ"ש כפירות קרקעות. אלא ודאי כך היה המעשה שהודה במקצת כגון שהודה אני סתרתי מצד א' ונפל מאליו מצד אחר דאיכא הודאה במקצת וקא מיבעיא לך כיון שטוען עליו דמים הוי מודה במקצת מטלטלין או לא זו מחלוקת בין הראשונים כי הראב"ד ז"ל סובר שאם טען עליו תחזור ותבנה הכותל כאשר היה בתחלה הוי טענת קרקעות ופטור משבועה שהרי נתמעטו משבועה ואם טען עליו דמי מה שנפחת הבית הוי טענת מטלטלין וחייב שבועה מן התורה והקשו עליו ז"ל דכיון דמ"מ בדמים הוא נפטר תביעת דמים הוא אפילו לפי דבריו לפיכך פסקו שכל טענה שהיא באה מכח קרקע אעפ"י שעכשיו דמים הוא תובע ולא קרקע הרי היא כתביעת קרקע ואין נשבעין עליה וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפרק ה' מהלכות טוען ונטען. הילכך בנ"ד נשבע שבועת היסת ונפטר ואם מכח סתירתו בצד זה נפל מצד אחר חייב לשלם דמזיק בידים הוא אלא הכא במאי עסקינן שנתברר שלא נפל מכח סתירתו כגון שהיו כותלים מרוחקין זה מזה. א"נ בשתי בתים וברור הוא. הנלד"כ: