שו"ת רדב"ז/ת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ושמעון שנשתתפו שיקח ראובן מחצית הריוח ורביע בהפסד והרויחו מנה וחזרו והפסידו חצי מנה וכשבאין לחלוק אומר ראובן אקח חצי מנה מהריוח ואפסיד שמינית מנה מן ההפסד שהוא רביע חצי מנה: ושמעון אומר אין חשבון אלא בזמן החלוקה ונסלק ההפסד או הריוח ונשאר חצי מנה נחלוק אותו. יורה המורה הדין עם מי:

תשובה הדין עם שמעון כי לדעת ראובן נמצא כאלו חלקו השותפות בשעה שהרויחו המנה וחזרו ונשתתפו והפסידו חצי מנה וזה אינו שהרי לא חלקו ואפילו יאמר אני חלקתי הא קי"ל דאין שותף חולק שלא מדעת חבירו אם קבעו זמן לשותפות ואפילו לא קבעו זמן לאו כל כמיניה לומר אני חלקתי כיון שלא הודיע הדבר לחבירו: וכתבו בשם רש"י ז"ל שאם חלק אדם שלא מדעת חבירו לא חשיבא חלוקה וכל מה שירויח בחלקו השכר לאמצע ואעפ"י שמודה חבירו שחלק יפה אפ"ה כיון דלא ניחא ליה דתהוי חלוקה לא הויא חלוקה: אבל אם הפסיד המחלק בחלוקתו איהו דאפסיד אנפשיה דחלק בלא דעת חבירו:

כללא דמלתא דאין חשבון הריוח וההפסד אלא באחרונה כשבאים לחלוק וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"ז מהלכות שלוחין ושותפין וז"ל המתעסק שהפסיד וחזר וטרח עד שהרויח אינו יכול לומר לבעל המעות בא ונחשוב ההפסד שהפסדנו תחלה ותפסיד שני שלישי ונחשוב הריוח שהרווחנו באחרונה ותטול שליש אלא מחשב באחרונה בלבד על הריוח או על ההפסד. ואין לו אלא בריוח שהוסיף על הקרן עכ"ל. והוא מה שכתבנו ממש: וטעמא רבה איכא דאיפשר דירויחו ויפסידו כמה פעמים ואם אתה מחשב כל ריוח והפסד בפני עצמו איפשר שיטול ראובן כל הקרן ושמעון ילך בפחי נפש וקל להבין. הנל"ד כתבתי: