שו"ת רדב"ז/שצו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שגירש את אשתו ע"מ שלא תנשא לשמעון והלכה ונשאת ללוי ומת לוי או גרשה אם יכול ראובן לחזור לקדשה ולגרשה בלי תנאי ויהיה מותרת לינשא לשמעון:

תשובה כבר ידעת דקי"ל דקדושין תופסין בחייבי לאוין חוץ מיבמה לשוק דכתיב לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר ומחזיר גרושתו משנשאת אינה אלא בלאו שנאמר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה הילכך לכתחלה אין ראוי לקדש אשה שהיא אסורה עליו בלאו מ"מ אם עבר וקדשה תפסו הקדושין והבא עליה הוי כבא על אשת איש וכיון שגרשה אח"כ בלא תנאי מותרת לשמעון. וכן כתב הרא"ש ז"ל בתשובה שמי שגרש ע"מ שלא תנשא לפלוני יכול להתירה ע"י שיחזור ויקדשנה ויגרשנה בלי תנאי ובנ"ד נמי אעפ"י שלכתחלה אין לעשות כן מפני שאסורה עליו מ"מ אם קדש תפסו הקדושין ונתבטל הגט הראשון וחוזר ומגרש בלי תנאי ומותרת למי שאסרה בתחלה. וא"ת למ"ד קדושין שאין מסורין לביאה לא הוו קדושין היכי תפסי קדושין בחייבי לאוין והלא אי איפשר לבוא עליה אלא באיסור. וי"ל דלא אמרינן הכי אלא באיסורי כרת דלא תפסי בה קדושין ואם קדש אחת משתי אחיות אינו יכול לבוא על אחת מהן משום ספק אחות אשה שהוא בכרת. אבל בחייבי לאוין תפסי בה קדושין אעפ"י שהוא אסור לישא אותה ופשוט הוא כך יש לתרץ לפי פרש"י ז"ל דכתב ובעלה דבעינן ראויין לביאה. ובתוספו' פירשו קדושין שאין מסורין לביאה כלומר שאיסור הביאה ע"י קדושין והיינו היכא דקדש אחת משתי אחיות בסתם שמקודם הקדושין היתה כל א' מהן מותרת ועכשיו ע"י הקדושין נאסרו שתיהן אבל חייבי לאוין איסור הביאה לא בא ע"י הקדושין שהרי מקודם לכן נאסרו בביאה כמו אחר הקדושין ע"כ בפרק האיש מקדש. הנלד"כ: