שו"ת רדב"ז/שצב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך בראובן ושמעון שהלוו מעות לעכו"ם ונכתב השטר בערכאותיהם בשם ראובן לבדו וגבה מקצת המעות ועתה אומר ראובן איני רוצה לטרוח אלא בשלי בא ואכתוב לך חלקך בערכאותיהם ותגבה לעצמך ושמעון אינו רוצה לחלוק החוב יורה המורה הדין עם מי:

תשובה הדין עם שמעון וכל מה שגבה או יגבה מכאן והלאה יתן חלקו לשמעון ואינו רשאי לחלוק שלא מדעת חבירו דמצי למימר מזלא דבי תרי עדיף וכ"ש בנ"ד שנכתב השטר בשם ראובן לבדו שכך היתה כוונתם תחלה לפי שראובן יותר זריז משמעון. שוב ראיתי תשובה לרבינו מאיר ז"ל וז"ל ונשאל לרבינו מאיר ז"ל על שני שותפין בחוב אחד ופרע מקצתו ורוצה הא' לעכבו ואומר לחבירו לך וקח חלקך מן העכו"ם. והשיב נ"ל דלאו כל כמיניה דאמר רבא פרק המקבל הני בי תרי דעביד עסקא בהדי הדדי ואמר ליה חד לחבריה תא ונפלוג וכו' עד ואי אמר ליה הב לי פלגא דידי ופלגא דידך אי מטי לך פסידא דדינא בהדך אמר ליה מזלא דבי תרי עדיף וכ"ש דלאו כל הימנו ולהסמיך את חבירו על קרן הצבי ושלום ע"כ. וכ"ש וק"ו בנ"ד שנכתב השטר בשם אחד מהם לסבה מן הסבות דפשיטא דלא מצי פליג מדעת חבירו. הנל"ד כתבתי: