שו"ת רדב"ז/שצ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שיש לו בית בירושלים ושכר אותה לשמעון ויצא חוצה לארץ לדור ועתה חזר לירושלים ואין לו בית לדור אם יכול להוציא את שמעון מביתו:

תשובה היכא דראובן זה אנוס כגון שהוא בורח מחמת המציק ועולה לארץ ישראל לא תבעי לך דפשיטא דיכול להוציאו מההוא דנפל ביתא דמשכיר דגרסינן בפ' השואל פשיטא נפל ליה ביתא א"ל לא עדיפת מינאי וכן אם היה ראובן דר בבית העכו"ם בשכירות והוציאו ג"כ יכול להוציאו דמצי למימר ליה לא עדיפת מינאי ובנ"ד נמי היכא דלא הוי מצי לאודעי מצי למימר ליה לא עדיפת מינאי כההוא דאמרינן התם כלליה לבריה אי אפשר לאודעי ולא אודעיה איבעיא ליה לאודועיה ואי לא אמר ליה לא עדיפת מינאי אבל היכא דאיפשר לאודועיה מי מחייב לאטרוחי ולשלוח לו כתב שיבקש לו בית לפי שהוא רוצה לעלות לא"י או לא ומסתברא לי דכיון דהיה אפשר להודיעו אפילו ע"י כתב ולא הודיעו אין יכול להוציאו אלא אם אפשר שידורו שניהם מוטב ואם לאו ישאר השוכר בפנים ובעה"ב בחוץ ודכוותה כתבו היכא דנפל ביתו של משכיר בתוך זמן קבוע שידורו שניהם יחד או ישאר השוכר בפנים ובעה"ב לחוץ ואע"ג דאיכא למימר היכא דהוי תוך זמן קבוע שאני דהוי מכירה ליומיה אבל היכא דלא קבע לו זמן לא קשיא דהא כלליה לבריה דכרעיה דאבוה הוא אי הוה מצי לאודועיה ולא אודעיה איבעי ליה לאודועיה ולא מצי לאפוקיה הכא נמי לא שנא כיון דהוה מצי לאודועיה:

הנל"ד כתבתי: