שו"ת רדב"ז/שפט
שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שהיה חייב לו עכו"ם מעות ושמעון ערב לעכו"ם והעכו"ם והערב עומדים במקום אחד וראובן במקום אחר ושמעון הערב היה תובע את העכו"ם המעות כדי להביאם לראובן שהיה מושבע על הערבות לזמן ידוע והלכו שמעון והעכו"ם אצל יהודה שהיה הולך למקום ראובן ואמרו לו אין אנו יכולין להוליך המעות של ראובן מפני סכנת הדרך אבל נתן המעות ליד מרדכי שהוא עומד ממונה ושליח של יהודה במקום לגבות מעות ואתה תתן אותם במצרים ליד ראובן ויכתוב לנו שטר מחילה באל מלכי בשם שמעון והעכו"ם וקבל עליו יהודה שאם יבוא לו כתב ממרדכי שקבל המעות שמיד יתנם לראובן ושלח מרדכי כתב איך הגיעו לידו המעות וקבלם ויהודה אינו רוצה לפרוע לראובן וראובן תובע את הערב ויהודה אומר האמת כך היו הדברים אבל לא קנו מידי יורה המורה הדין עם מי:
תשובה חייב יהודה לפרוע לראובן כיון שראובן הוא מרוצה לקיים מה שאמרו לו שמעון והעכו"ם אעפ"י שלא היה שם קנין ולא מעמד שלשתן מדין ערב בשעת מתן מעות שמשתעבד בלא קנין וכיון שאמר יהודה לשמעון ולהעכו"ם תנו המעות ליד מרדכי ואני פורע ונתנו המעות על פיו נשתעבד מדין ערב ואע"ג דקי"ל דתובע את הלוה תחלה ה"מ אם היה מרדכי במצרים אבל כיון שאינו במצרים ויהודה נתחייב ליתנם במצרים חייב לקיים מה שאמר אעפ"י שאין שם לא קנין ולא מעמד שלשתן שכל זה היה בכלל הערבות. והנראה לע"ד כתבתי: