שו"ת רדב"ז/שעו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני ידיד נפשי על ראובן שבא מארץ מרחקים והחזיק שמו ראובן הגר ושאלו את פיו ואמר שהוא גר צדק ושדך אשה בשם זה ונכתבו עליו כמה שטרות בשם זה ונשא אשה בשם זה וגירשה בשם זה והחזירה וכתב לה כתובה אחרת בשם זה ואח"כ גירשה בשם זה וקבל עליו חרם שלא להוציא לעז על הגט ועתה רוצה לקלקלה ואומר כי אביו הוא מומר ושמו היה ביהדותו פלוני אלפנדרי וכיון שלא כתבו שם אביו שהגט פסול ויש מקצת חכמים שאמרו שצריכה ממנו גט שני שהראשון פסול ורצית לדעת דעתי בזה:

תשובה הגט כשר ותנשא בו לכתחלה ולא מבעיא אי ליכא סהדי שאביו מומר וששמו פלוני אלפנדרי דפשיטא דלאו כל כמיניה לקלקלה אלא אפילו יבואו עדים ששם אביו פלוני אלפנדרי הגט כשר ולא שאני אומר כשר בדיעבד אלא אפילו לכתחלה היה צריך לכתוב כך דקי"ל כותב השם העיקר בגט והטפל כולל אותו בכלל כל שום וחניכא ואפילו לא היה כותב כל שום וחניכא הגט כשר כיון שלא נודע לו זה השם אלא אחר שגירש: וז"ל הטור אבל אם לא הוחזק בשני המקומות שאין יודעים במקום הכתיבה שיש לו שם אחר במקום הנתינה או במקום הנתינה אין יודעין שיש לו שם אחר במקום הכתיבה אין צריך לכתוב אלא השם של מקום הכתיבה ולא כל שום וחניכא דאית ליה ואפילו נודע אחר כך שיש לו שם אחר במקום אחר הגט כשר שאין לנו אלא בשם שהחזיק לעצמו עכ"ל. ולא הביא שום חולק וגם אני איני רואה טעם שיחלוק אדם בזה. ומפני חומרת הגיטין תיקנו לכתוב בכולם וכל שום וחניכא מספק שמא יש לו שם אחר אבל מדינא אין לנו להחזיק כל בני אדם שיש להם שתי שמות ובנ"ד אפילו ימצא פעם או פעמים שקראוהו ראובן אלפנדרי כיון שהוחזק בראובן הגר הוא עיקר וכותב אותו בפירוש והשם הטפל הוי בכלל כל שום וחניכא:

ובר מן דין אפילו שקראו אותו לס"ת ראובן אלפנדרי אין מכחיש השם שהוחזק בו דילמא כינוי זה לקח לעצמו אם לא שיקראו אותו ראובן בן יעקב אלפנדרי ואפילו בזה יש לגמגם כי שמא הוא ואביו גרים הם. ומ"מ לנ"ד לא נפקא מינה מידי שאפילו יבואו עדים שאביו מזרע ישראל ושמו יעקב אלפנדרי שם זה טפל והשם שהחזיק בו לעצמו הוא העיקר:

וא"ת שהרי כתב הרא"ש ז"ל בתשובה על אחד ששמו יוסף בן שמעון והמיר אביו והבן היה לו לגרש ולא רצה להזכיר שם אביו וכתב יוסף בן שמואל שהגט פסול שהרואה אומר אחר מגרשה שהרי שם בעלה יוסף בן שמעון וזה היה יוסף בן שמואל ע"כ. צריך שתדע שאין הנדון דומה לראיה כלל מכמה טעמי חדא דהתם היו מכירין אותו ביוסף בן שמעון ולא ביוסף בן שמואל והרואה אומר וכו' אבל בנ"ד אדרבה כיון שהכל מכירין אותו בראובן הגר ולא בראובן בן שמואל לא יאמרו אחר מגרשה: ותו דהתם שינה שם אביו ממש ולפיכך פסול אבל הכא לא שינה כלל והוי כמי שלא כתב שם אביו בגט כלל שלא נפסל אלא כששינה שם אביו: ומה שעשה עצמו גר לא קשיא דכלנו גרים ותושבים אנחנו. ותו כיון שהמיר אביו וזה נולד בגיות כינה עצמו גר ואין כאן שינוי שם אביו:

והוי יודע דאפילו היו לו במקום הכתיבה שתי שמות בשוה וכתב אחד מהם הגט כשר. וז"ל בעל מ"מ היו לו שני שמות במקום הכתיבה שלו ונתן הגט וגרש באחד מהם ולא כתב וכל שום וכולי הרי זה כשר בדיעבד ואיפשר שזה נתבאר בדברי רבינו במה שכתב ואם כתב חניכתו וחניכתה כשר וירצה לומר שכתב חניכתו וחניכתה ולא יותר. והרשב"א ז"ל כתב שאפילו לכתחלה מגרש באחד מהם והראשון עיקר והוא דעת הרמב"ן ז"ל ע"כ:

ואני אומר דע"כ לא פליגי אלא בשלא כתב וכל שום אוחרן וכו' אבל אם כתב וכל שום אוחרן וכו' אפילו לכתחלה מגרש בו לכ"ע. וכן יש לדקדק מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב וז"ל כתב שם שאינם יודעים בה יותר וכתב וכל שום שיש לו הרי זה פסול ע"כ. וטעמא שאינם יודעים בה ביותר אבל אם היו שוין כשר לכתחלה וטעמא דמסתבר הוא דאלת"ה אי זה מן השמות יכתוב תחלה וכ"ת שיכתוב פלוני דמתקרי פלוני עדיין יש קושיא כיון ששניהם שוין. ואפילו בדין זה יש חולקין על הרמב"ם ז"ל שאומרים שהוא כשר בדיעבד והרא"ש ז"ל מכללם. הא למדת כי לדעת כולם אפילו שהוחזק בשני שמות בשוה כיון שכתב וכל שום וכו' הגט כשר לכתחלה וכ"ש לפי מה שבא בשאלה שהוחזק בשם ראובן הגר הילכך אפילו תימא שמקצת קורין אותו ראובן אלפנדרי לית לן בה והגט כשר לכתחלה ואין לפקפק בדבר ועיקר דין זה למדנו מהא דגרסינן בפרק השולח ההיא דהוי קרו לה רובא מרים ופורתא שרה אמרי נהרדעי מרים וכל שום שיש לה כלומר צריך לכתוב בגט מרים שהוא עיקר והדר וכל שום דאית לה ואם הפך כתב הרמב"ם ז"ל דפסול כדכתיב לעיל ואם כתב השם שהוא עיקר בפירוש ולא כתב וכל שום וכו' יש אומרים שהיא מגורשת גמורה וזו קולא גדולה בעיני וגם הר"ן ז"ל לא כתב אלא איפשר ג"כ שאפילו לא כתב וכו'. ומ"מ הדבר ברור שאם הוחזק בשני שמות וכתב אחד מהם וכתב וכל שום וכו' שהיא מגורשת גמורה דאפילו לדעת ר"ת והראב"ד ז"ל שהצריכו לכתוב שני השמות בהדיא היינו דוקא כשמגרש אותה במקום אחר אבל כשהכתיבה והנתינה במקום אחד אין צריך לכתוב שניהם בפירוש הילכך אשה זו מותרת לינשא בגט זה והמעגנה עתיד ליתן את הדין והמגרש צריך להכריז עליו לפי שעבר על החרם שלא להוציא לעז על הגט ואם הוא אנוס על פי חכמים שאומרים שצריכה גט אחר הרי זה פטור ואם אחר שיתברר לו על פי מורה הוראה שאשה זו מגורשת והגט כשר וישוב ככלב שב על קיאו ראוי ליסרו ולהענישו כפי ראות ב"ד:

כללא דהאי דינא אם רוב קורין אותו ראובן הגר ומיעוט ראובן אלפנדרי או שוה בשוה הגט כשר אבל אם מיעוטא קורין לו ראובן הגר ורובא ראובן אלפנדרי הגט פסול לדעת הרמב"ם ז"ל ולדעת הרא"ש ז"ל וקצת פוסקים הגט כשר ואם רובא קורין אותו ראובן פורטוגיש ומיעוטא ראובן הגר מסתברא לי דהגט כשר בדיעבד דאין כאן שינוי השם דפורטוגיש הוא שם המחוז ואיפשר שהוא גר וממלכות פורטוגאל ואומר אני שהרמב"ם ז"ל מודה בזה שהוא כשר. והרשב"א ז"ל כתב בתשובה שאין שם אבי האיש ואבי האשה מעכבין בגט ונהי נמי דאם שינה פסול אבל בנ"ד איני רואה שום שינוי כיון שהוא ואביו שניהם מומרים שפיר מיקרי גר ויפה עשה שלא הזכיר שם אביו שאם היה מזכיר שמו של מומרות אין ראוי להזכירו ושם רשעים ירקב ואם מזכיר השם שהיה לאביו ביהדותו הוי כשנוי השם הילכך ראובן הגר עדיף טפי ושאר השמות והכינויים בכלל וכל שום וחניכא הוו:

הנל"ד כתבתי: