שו"ת רדב"ז/שנז
שאלת ממני אם מותר לכתוב תשובת שאלה בחול המועד או לא:
תשובה אם הוא לצורך המועד ודאי לא תיבעי לך דודאי מותר ועל ידי שינוי נמי ודאי מותר וכתיבה שאינו מקפיד בה נמי מותר. וכן כתב הרמב"ם ז"ל וז"ל מה שהתירו חכמים לכתוב שאלת שלום וחשבונות משום דאין אדם מקפיד על כתיבתו והרי הם כמעשה הדיוט ע"כ. א"כ אין מקום לשאלתך אלא מעשה אומן וכתיבה נאה ושלא לצורך המועד ויראה לו שדבר זה מותר ולא מיבעיא למאן דסבר דצורכי רבים מותרים במועד אפילו שלא לצורך המועד דהא נמי צורכי רבים הוא להורות מה יעשה ישראל אלא אפילו לדעת האומר דצורכי רבים שלא לצורך המועד מעשה אומן אסור כאשר כתב מה"רר ישראל סימן פ"ה מ"מ נ"ל דמודה בנ"ד משום דהוי כדבר האבד שמא ישכח אחד מן הטעמים ומזה הטעם כתב האשרי ז"ל על שפסק שמותר להניח תפילין בחול המועד וכתב שמותר לכתוב התשובה בחול המועד משום דבר האבד. וכ"ש אם הוא לאפרושי מאיסורא או תקנת עגונות ובעיקר הדין מסתברא לי דצורכי רבים מותר אפילו שאינו לצורך המועד מותר לכתוב דכתיבה אינה צריכה אומנות כל כך. והא דאמרינן אין מגיהין אפילו אות אחד בספר העזרה שאני הגהת ס"ת שצריך אימון גדול לכתוב כתיבה אשורית דומה לכתיבה של הספר עצמו ושלא תדבק אות באות ולכן צריך אימון ואסור אבל סתם כתיבה לצורך רבים מותר:
ונ"ל דמזה הטעם אסרו לכתוב תפילין ומזוזות משום דבעינן כתיבה תמה וצריך אומנות ולדעת הרא"ש ובעלי סברתו דחול המועד זמן תפילין הוא מותר לכתוב אותם בחול המועד אבל לא קי"ל הכי אלא חול המועד לאו זמן תפילין הוא ואסור לכותבן בחול המועד אבל סתם כתיבה שאדם כותב שאלותיו אין בזה חשש איסור כלל לדעת כ"ע ואפילו שכותב ע"י סופר מותר מהטעם שכתבתי למעלה ומזה הטעם נמי התירו שינוי מעט בכתיבה אע"פ שלא התירו שינוי מועט בתפירה כדתנן האומן מכליב ומשמע שינוי גדול שיהיה ניכר במלאכה עצמה משום דמלאכת הכתיבה שכיחא טפי ורגילו בה אינשי טפי מתפירה ובשינוי מועט סגי: הנל"ד כתבתי: