שו"ת רדב"ז/שלח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמת והיה הוא ואביו אוכלים על שלחן א' וכשבאת האלמנה לתבוע כתובתה טען אביו שבנו היה סמוך על שלחנו ואין לו כלום לפרוע כתובת אשתו ובאו עדים שהניח לו בתכריכין את מלבושיו:

תשובה כבר ידעת שכתבו הראשונים נוחי נפש שמי שהניח נכסים ואין בהם כדי כתובת אשתו שקוברים אותו מן הצדקה וגובה האשה כתובתה שאין האשה חייבת לקבור את בעלה וכיון שכן חייב האב לשלם כל מה ששם לו בתכריכין מדין מזיק שעבודו של חבירו ועל שאר הכתובה ישבע שאין נכסים לבן ויפטר. ואם תפסה האשה משאר מטלטלי הבית כגון כרים וכסתות וטוענת שהם של בעלה תשבע על ככה וגובה מהם כתובתה: