שו"ת רדב"ז/שכג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמכר לשמעון חזקת חנות בעדים וקנין ושטר ושמעון רוצה לחזור בו מהו:

תשובה אם השטר הוא שכתב לו חזקת חנותי מכורה לך פשיטא דקני דקי"ל קרקע נקנה בכסף ושטר וחזקה וחזקת החנות היינו מכירות קרקע דלא גרע משכירות דאמרינן כשם שקרקע נקנה בכסף ושטר וחזקה כך שכירות הקרקע נקנית בכסף ושטר וחזקה: אלא ודאי משמע שאין השטר אלא לראיה בעלמא ועיקר המכר הוא בקנין סודר: וגם בזה לא ידעתי מקום שאלה דקי"ל כל הדברים נקנין בקנין: סודר אפילו קרקעות ועבדים ודבר זה מפורש בכמה מקומות בתלמוד ומפורש בפרק הזהב וכתבה הרמב"ם ז"ל פ"ה מהלכות מכירה וז"ל הקרקעות והעבדים והבהמה ושאר כל המטלטלין כל אחד מהם נקנה בחליפין והוא הנקרא קנין ועיקר הדרך הזה שיתן הקונה למקנה וכו' ע"כ. וכתב עלה בעל מ"מ ז"ל ודעת רבינו כדעת מי שאמר שדין קנין הוא אפילו בלא כסף וכן עיקר ע"כ. וכן נהגו העולה הילכך איני רואה טעם לשאלתך אם לא שתאמר שקנו ממנו אבל לא כתב לו את השטר העומד לראיה ואם המנהג הוא שלא יתקיים המקח אלא ע"י שטר לא קנה עד שיכתוב לו את השטר אבל אין המנהג כן אלא מנהג המדינה הזו לקיים כל דבר ע"י קנין סודר וקנה שמעון חזקת החנות ואפילו לא כתב לו את השטר וכ"ש לפי מה שבא בשאלה שקנה בעדים וקנין ושטר והנל"ד כתבתי: