שו"ת רדב"ז/שב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שמכר בית לשמעון ונמצא בו מום אם חוזר אי לא כיון דלית להו לקרקעות ביטול מקח אלא חצי דמיו כדאיתא בירושלמי ואת"ל שיש בו טענת מום איזה דבר נקרא מום ובאיזה מקום יהיה המום:

תשובה כבר נשאלתי על כיוצא בזה והעליתי כי ודאי יש בקרקעות טענת מום ואדרבה טפי קפדו אינשי במום הקרקעות יותר משאר דברים וברור הוא:

ומה שאמרו אין אונאה בקרקעות הוא משום דקרא קאמר או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו יצאו קרקעות שאין נקנין מיד ליד ומ"מ שיערו חכמים דעד כדי דמיהם מחיל איניש כי היכי דליהוי ליה אחיזת נחלה טפי לא מחלי אבל המום אין אדם מוחל אותו:

ולענין מה נקרא מום כגון חלונות או שיש לאדם תשמיש על הבית או כותל רעוע וכיוצא בדברים אלו שדרך בני אדם להקפיד עליהם הוי מום ומ"מ אם המום הזה הוא במקום שהנכנס והיוצא יכול לראותו ויש עדים שנכנס הקונה לתוך הבית חזקה שראה אותו מום ומחל אותו אבל אם הוא במקום שאיפשר שיכנס ויצא לבית ולא יראה את המום הרי זה חוזר: וכן העלתי באותה תשובה ושוב ראיתי כן בתשובה להר"ר יהוסף ן' מג"ש ז"ל:

עוד העלתי שאם היה המום במקום סתר הבית שאי איפשר לראות אותו אלא ע"י אור הנר אין דרך בני אדם לבדוק הבתים לאור השעוה אלא בשעת בדיקת החמץ. ואם יאמר המוכר אני אתקן המומין דבר זה נשאל מלפני הרב הנז' וז"ל אם המומין אינם בגוף הבתים כגון אמת המים העוברת ביניהם או שיש בהם לאדם אחר תשמיש עליהן החליפין קיימין ויתקן אבל אם הם בגוף הקרקע כגון שנראה כותל שלם ונמצא רעוע או כותל שנראה של סיד ונמצא של טיט שצריך לסתור ולחדש פנים חדשות באו לכאן והחליפין בטלין כדאמרינן לענין סנדל שנטלו שתים מתרסיותיו ותקנו טהור משום דפנים חדשות באו לכאן וכדאמרינן הלכה אצל רופא ורפא אותה אינה מקודשת עכ"ל. וכן אני אומר שאם יצא עליה ערעור שהוא הקדש לעכו"ם אין לך מום גדול מזה ואפי' שיאמר אני אפייס את המערערים מצי למימר למחר יקומו אחרים ואפילו שיאמר אני אחדש לך מכתב שהם שטרי הקנייה בערכאותיהם אפ"ה מצי למימר למחר יקומו אחרים לערער ואפי' שלא יעלה בידם מ"מ אפסיד מעות כאשר הוא מפורסם שעושין בכל פעם: הילכך אין לך מום גדול מזה וחוזר ואפי' יאמר אני אקבל עלי כל מה שמפסיד מצי למימר לא ניחא למיקם בי דינא ודיינא וחוזר והנראה לע"ד כתבתי: