שו"ת רדב"ז/רצט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן שהפקיד אצל שמעון ומת ראובן ובא יהודה שהיה שותפו של ראובן ותבע את הפקדון חלקו וחלק יתומי ראובן וחייבו ב"ד את שמעון לתת הכל ליד יהודה ועתה גדלו יתומי ראובן ואמרו תן לנו חלק אבינו ואם נתת ליהודה דבר תקח ממנו שלא היה אפטרופוס עלינו והוציא שמעון מעשה ב"ד איך פסקו עליו שיתן הפקדון ליהודה שהוא ממונה על היתומים ויש מן החכמי' שרצה לומר שלשון ממונה לא משמע אפטורפוס ורצית לדעת דעתי:

תשובה לא ידעתי טעמו של החכם הזה דמה לי שיאמר בלשון תלמוד אפטרופוס או בלשון הקדש ממונה או בלשון עכו"ם או באחד משאר הלשונות והלא לשון ממונה הוא יותר ברור שהוא ממונה עליהם לפקח על עסקיהם והכי אמרי בכל דוכתא אפטרופוס שמנהו אבי יתומים או שמינהו ב"ד ועיקר הלשון הוא מינוי וא"כ לא ידעתי למה לא יקרא אפטרופוס ממונה וגדולה מזו אני אומר שאפי' לא היה כתוב במעשה ב"ד אלא שפסקו עליו לתת הפקדון ליהודה ולא פירשו שהיה ממונה על היתומים פטור שמעון ממה נפשך אם יהודה היה אפטרופוס שמינהו אבי יתומים שפיר יהיב ואם לא היה אפוטרופוס עתה ממנין אותו ב"ד על היתומים ושפיר יהיב ליה:

ואם היתומים היה להם אפטרופוס שמינהו אבי יתומים זולת יהודה וב"ד גזרו עליו שיתן ליהודה לא אמרי' ב"ד טעו ואמרו לתת מעות היתומים למי שלא היה לו מינוי על היתומים אלא ודאי אמרינן שרצו לסלק המינוי מן הראשון ולתת אותו ליהודה שמא היה מפסיד הנכסים או אחד משאר הדברים שיכולין ב"ד לסלק אפטרופוס שמינהו בשבילם. ואפי' תאמר שטעו ב"ד ועשו שלא כדין שמעון אנוס שעל פי ב"ד נתן והנפקד פטור מן אונסים ואין כאן פשיעה הרי עשה מה שאמרו לו ב"ד והיתומים אם יש להם טענה על הב"ד יעשו עמהם דין. ולמאי דאתיא עלה הדבר ברור מאד כי לשון ממונה הוא לשון אפטרופוס תרגום ירושלמי יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ ימנה אפטרופין על ארעא ודברים פשוטים הם לא היה כדאי לכתוב עליהם אלא לפי שכתבת שיש מחכמי שלוניק מי שרוצה לומר שאין לשון ממונה מורה אפטרופוס ולפי דעתו יצטרך שמעון לפרוע ליתומי ראובן ויעשה דין עם יהודה אם ימצאנו או יפסיד או אם יש לו מגו ישבע שהיה יהודה אפטרופוס היתומים ויהיה נאמן במגו. והא ודאי ליתא אלא פטור שמעון אפילו משבועה כיון שיש בידו מעשה ב"ד וליכא למנדא מינה: