שו"ת רדב"ז/רצו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אם מברכין לבאשא אשר שולח המלך למצרים שחלק מכבודו לבשר ודם ואימתי מברכין:

תשובה דבר זה נשאל מלפני הר"ר אברהם אב ב"ד והשיב ז"ל כללו של דבר כל מי שהוא חשוב בשולטנותו כמלך ודן והורג במשפטו אין מי שמשנה על דבריו מהן ללאו ומלאו להן כמלך הוא ומברך עליו שחלק מכבודו ושנתן מכבודו. ולענין אימתי מברכין העלה הרב הנזכר וז"ל אם זה שרואה עתה פעם שנייה הוא אותו שראה היום פעם אחרת יש לו קצבה והוא שרואה אותו אחת לשלשים יום שיהא דבר חשוב בעיניו שהוא כמו ים הגדול שאינו מברך עליו אלא א"כ רואהו אחת לל' יום שיהא לו דבר חדש ויהנה בראייתו וכן נמי השלטונים והמלכים והכושי והגיחור והלבקן. וכן הנהרות והימים והמדברות שאותו המלך בעצמו ראה או הכושי כבר ראהו פעם אחרת תוך ל' יום אינו צריך לברך אבל שלטון או מלך אחר או כושי או נהר אחר שלא ראהו הוא עצמו תוך ל' יום אפי' ראה ביום א' מאה מלכים או ק' חכמים או ק' כושיים מברך על כולם שהוא כמו ברקים ורעמים שהם מפסיקים שכל ברק וברק ורעם ורעם הוא דבר בפני עצמו וכן נמי חנותו של בשם והריח מוסיף והולך בכל עכ"ל. אבל צריך לדקדק אם השר של מצרים דומה לשלטונים שהרי אין לו רשות להרוג במשפט אלא במאמר השופט הגדול הממונה מאת המלך יר"ה וא"כ צ"ל שכשיראה השופט הגדול יברך ולא כשיראה הבאשה שהוא השר. ולתרץ דבר זה צריך שתדע שיש להם שני מיני משפט אחד שרעי ואחד עורפי והמשפט השרעי הוא מסור לשופט הגדול והוא פוסק הדין והשר מצווה לעשות המשפט והמשפט העורפי שהוא כמו הוראת שעה הוא מסור לשר המדינה ויכול להרוג כפי העורפי אפי' שלא מן הדין ובלא ידיעת השופט הגדול. נמצאת למד שיש דברים שיכול לעשות הבאשה לבדו ואין מי שישנהו מהן ללאו ומלאו להן ואעפ"י שיש ביד המלך יר"ה לשנותו לכל אשר יחפוץ שהרי הוא עבד מעבדיו ה"מ אם היה במדינה שהמלך עומד בה אבל כיון שהוא במקום רחוק ינתן לו המלך יר"ה שררה ושולטנות במצרים הרי היא כמלך בעצמו ומברך ברוך שחלק מכבודו דמי לא עסקינן באותם השלטונים ששאלו מלפני הרב ז"ל שהיה המלך יכול לסלקם ואפילו הכי השיב שמברך:

ולענין לברך לשופט לא מסתברא כלל שהרי אעפ"י שהוא פוסק הדין מ"מ אין יכול להרוג אלא בהסכמת השר אעפ"י שכתבתי כל זה אין דעתי מסכמת לברך על השרים הבאים למצרים ולא על שום שר משרי המלך בשם ומלכות שהרי המלך יר"ה משנה דבריהם מהן ללאו ומלאו להן ע"י כתבי' ומאמרי' כאשר אנו רואי' בעינינו ולכן הטוב והישר בזה לברך בלא שם ומלכות שבזה לא הפסיד כלום שהרי הוא נותן שבח להקב"ה שחלק מכבודו לבשר ודם ואותם השלטונים ששאלו מלפני הרב הנז' ז"ל הם שולטים בעריהם אין עול מלך עליהם לשנות דבריהם מהן ללאו ומלאו להן. והנראה לע"ד כתבתי: