שו"ת רדב"ז/רפו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך אם מותר לקחת חטים מן השו"נה לצורך הפסח לפי שמביאין אותו בספינות וחיישינן שמא באו עליהם מים: ועוד שהשו"נה אינה מקורה ויורדין עליהם גשמים:

תשובה לגבי דינא מותר הוא דאי משום שמא באו עליהם מים אחזוקי איסורא לא מחזקינן. ואם מפני שירדו עליהם גשמים יכול לפנות החטים של מעלה ולוקח מהתחתונות וז"ל הטור ואם מעט שלג או מים נפל על התבואה יגרף החטים העליונים ויקח מהתחתונים ע"כ. אבל שומר נפשו ירחק מהם שקרוב הדבר להיות חמץ דאע"ג דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ה"מ בסתם אבל בנ"ד הדבר מפורסיס שספנים משליכים עליו מים בבואם כדי שלא יחסר המדה שנותני' להם שם וכיון שהם מכוונים שיכנסו המים בתוכם אינם מניחים אותם להתייבש מיד ודמיא קצת לההיא ארבא דטבעה באישת' וכתב עלה רבינו אפרים ז"ל שהם אסורים אף על גב שלא נתבקעו אע"ג דגבי לתיתא אינם אסורים אלא א"כ נתבקעו שאני התם דעסיק בה הילכך אינם באים לידי חימוץ עד שיתבקעו אבל הכא כיון דמינח נייחי אתי לידי חימוץ ע"כ:

וכיון שהדבר רגיל שנותנים עליהם מים יש לחוש. ותו מטעמא דגשמים נופלים עליהם בודאי שהם מגולין לשמים וחיישינן שמא מאותם החטים שנפל עליהם מים נתערבו באותם שהוא לוקח ובשלמא בביתו של אדם יכול לגרוף העליונות כחפצו אבל בשו"נה של המלך יר"ה אין מניחין אותו לגרוף העליונות כרצונו וקרוב הדבר מאד שמתערבות מה שלמעלה עם מה שלמטה. ותו שהמודדים מכוונים לכתחלה לערב בשעת מדידה שכן הם מצווים מהשר כדי שלא ישארו מהעליונות ודבר זה מפורסם מאד. וגדולה מזו כתב בה"ג חטין שבאו בספינה אם לחות הן או שנשתנו מראיהן בידוע שהגיע אליהם מים ואסור להשהותן בפסח אלא ליזבינהו קבא קבא כי היכי דליכלינהו קמי פסחא אבל אם יבישת הן וקשות ולא נשתנו מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן ומותרין לאכול והכי שדר רב צמח ריש מתיבתא ע"כ וכתבו דבריו האחרונים ז"ל. הרי לך בהדיא שאעפ"י שהם יבשות וקשות אם נשתנה מראיהן אסור אפילו להשהותן והדבר נראה לעין שאותם החטים של מעלה שיורד עליהם הגשם מראיהן משונה מהאחרות והדבר קרוב לודאי שמתערב כדכתיבנא. א"כ יש לחוש וכ"ש אם הוא רואה בתוך החטים קצת חטים שנשתנה מראיהן שהדבר ידוע שמחמת המים הוא אבל שאר החטים של האוצרות הוי ספק אם נפלו עליהם גשמים ואחזוקי איסורא לא מחזקינן. גם ממה שכתב הטור משמע דיש להחמיר בנ"ד שכתב ואם מטע שלג או מים וכולי משמע דוקא כשהמים מעט אז סגי בשיגרף העליונים לפי שאין נבללים אלא מה שלמעלה אבל בנ"ד שיורדים גשמים בשופע לא סגי בגריפה לפי שהמים יורדין ומתפשטין בכל החטה עד שנעשה כמין קליפה על החטה מ"מ החטים הסמוכין לקליפה למטה נכנסין בהם המים ומשתנה מראיהן וחוזרין ומתערבין בכל החטה ודבר זה נראה הוא לעין ומה שכתב הרשב"א ז"ל בתשובה סימן ק"ב אינו חולק על זה: