שו"ת רדב"ז/רעז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני על מי שנדר להתענות שנה א' שני וחמישי אם יכול להתיר מיד כיון דקי"ל אין מתירין בנדר עד שיחול:

תשובה ראיתי מי שכתב שיכולין להתיר קודם שיחול ואתי ממילא ואיפשר שעל זה סמכו להתיר העולם נדרים כאלו אע"פ שעדיין לא חלו: אבל נ"ל שאין הוראה זו נכונה ואין ראוי לסמוך עליה שהרי כתב הרמב"ם ז"ל פרק ו' לפיכך אם היה עומד בניסן ונשבע שלא יאכל בשר שלשים יום מר"ח אייר וניחם אינו נשאל עד שיכנס אייר ע"כ: והא הכא אתי ממילא ואפ"ה אין נשאל עד שיחול בנ"ד נמי אין מתירין לו עד שיכנס יום שני ראשון של השנה שנדר: