שו"ת רדב"ז/רסז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בבהמות שנשחטו ונבדקו יחד ואח"כ חתכם לחתיכות הראויות להתכבד ושוב נמצאת אחת מהן טריפה מהו אי אזלינן בתר זמן העירוב ובאותה שעה לא היו ראויות להתכבד ובטל או דילמא אזלינן בתר השתא ואינה בטלה:

תשובה הדבר ברור דלא אזלינן אלא בתר השתא שהרי עתה שנמצאת הטריפה אתה בא לבטלה ובאותה שעה כבר נעשו כלם חתיכות הראויות להתכבד לפני האורחים ולא בטילו. ומיהו אם היו מקצת בהמות גדולות ומקצתם קטנות ונמצאת הריאה טרפה בא' מן הקטנות ומכיר החתיכות של הקטנות אותם הקטנות אסורות והשאר מותרות וכן בהפך ואתה אל תתמה שהרי חתיכת בשר האיל ניכר מבשר הטלה וכן העז מן הגדי וכן השור מן העגל ואפילו בשר שור של פטם ניכר משאר בשר שור לפיכך אם יש בקי שמכיר בחתיכות אותם שהם בכלל הספק אסורות והשאר מותרות ואני ראיתי שוחט ד' או ה' שוורים ואחר שנחתכו לחתיכות מכיר חתיכה זו של שור פלוני וחתיכה זו של שור פלוני ועדיף האי מטביעות עינא וסומכין עליו אף על גב דאתחזק איסורא: