שו"ת רדב"ז/רסה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי בראובן ושמעון שהיו בהורמוז וראובן היה חייב לשמעון ת"ק פרחים זהב ונתן לו משכון אבנים טובות ופרע לו עד שלא נשארו אלא נ' פרחים וכשבא לתבוע משכונו אמר שנאבד ממנו ולפי שהיו נחפזים ללכת אחד למזרח ואחד למערב כתבו כתב ידם וזה נסחו מודה אני החתום למטה איך היה לי חוב על ראובן ב' אלפים וחמש מאות לריש הורמוז ונתן משכונות ביד ישראל א' גוהרי שמו פלוני והראה משלש אגודות של בגד ה' רובינוש כל א' ד' קירט וה' חותמות של אבנים וקמ"ט רובינוש עוד ז' רובינוש ואמר אותו ישראל גוהרי אלו שהראה שוים כנגד המעות ולא ראיתי כי אם אגודות מקושרות לפי דברו של ראובן היו ששה ולפי דברי היו ארבעה ואחר זה כמה ימים בא ראובן יום ששי ליתן אלו המשכונות לישמעאל א' ליקח מעות ליתן לי ולקח כל מה שהראה בחוץ החמשה רוביניש וחמשה חותמות וקמ"ט רוביניש וז' רוביניש ואגודה א' של בגד ליקח מהעכו"ם ש' סולטניש ונתן הכל לישמעאל חוץ מאגודה א' שלא ראיתי אותה בראשונה שהיתה מקושרת והשאר שהוא אומר ששה אגודות מקושרות נשארו בידי ואני ראיתי ארבעה וראובן אמר לי תן לי הכיס שנשאר ואני אמרתי לו עד שננקה החשבון ויום שבת נאבד מביתי עם שני קניוטש של זהב ושתי חותמות זהב ומעט מעות אחר וכיס של ראובן עם האגודות של הבגדים הקשורים שנשארו במשכון שארית החשבון והיום הזה נשאר לי ביד ראובן חמשים סולטניש זהב ובשביל שהזמן קצר וחפציו בספינה והמוסם לא נשאר זמן לישב בחשבון הוצרכנו לכתוב זה בינינו והנכסים שנאבדו אולי ימצאון ואוליכם עמי בע"ה אם ימצאו בחותם שהיו שהוא חותם הישראל הגוהרי אשר היו בפקדון בראשונה בטוב ואם לא ימצאו בחותם שימצאו פתוחים יחתום אותם הישראל הנזכר ובחותם בו"גא פרוח כהן ויכתבו החתימה בזכרון עדות שאילך עמי בע"ה ואם ח"ו לא ימצאו נשב בדין תורה שנינו יחד לקבל הדין עלינו בחפצים שנאבדו של ראובן הנזכר ובחוב שלי אני פלוני על ראובן שהם חמשים סולטניש זהב והיה זה יום ג' י"ג יום לחדש חשון שנת השי"ב ליצירה פה הורמוז ולפי שזה אמת חתמנו שמותינו פלוני ופלוני ושאלת אודיעך הדין עם מי:

תשובה לפי שאין שמעון לפני אני צריך לפרש כל הטענות שיכול שמעון לטעון. הדבר ברור ששומר המשכון חייב בגניבה ואבידה ולא מיבעיא מה שהוא כנגד החוב אלא אפילו מה ששוה יותר מהחוב חייב לשלם דאגב ההיא הנאה שהוא בטוח מחובו נעשה שומר שכר על הכל ואם שניהם מוסכמים כמה היו שוים הד' אגודות אשר מודה בהם שמעון שנשארו בידו משכון על שארית החשבון ישבע שמעון שלא היו אלא ד' ואם היו הד' שוין יותר משארית החשבון שהם חמשים פרחים פורע שמעון לראובן היתר על החמשים. ואם היו שוין פחות משלים ראובן עליהם עד החמשים. ואם טוען שמעון אני יודע הד' אגודות שוות יותר על שארית החשבון אבל איני יודע כמה שוין יותר הרי זה משלם כל מה שיאמר ראובן שהיו שוין ונוטל בלא שבועה לפי שהוא מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע אבל יש לו להחרים על מי שטוען שקר מתקנת הגאונים ז"ל והוא שיטעון דבר שהוא אמוד בו או אמוד להפקיד אצלו. ואם טוען שמעון איני יודע כמה היה שוה שזו נראה שהיא עיקר טענתו שאמר ולא ראיתי כי אם אגודות מקושרות נשבע שמעון שאינם ברשותו וכולל בשבועתו שאינו יודע שדמיו על החוב אפילו פרוטה ויפטר שהרי לא חייב עצמו בכלום וילך החוב כנגד המשכון. ואם טוען שמעון שלא היה שוה אפי' כנגד החוב וראובן טוען ששוה כך וכך יותר מהחוב שניהם נשבעין כיון שזה תובע וזה תובע ישבע שמעון שבועת התורה שאינם ברשותו ונאבד וכולל בשבועתו שלא היה שוה יותר משארית החשבון וישבע שאינו שוה פחות משארית החשבון ואין אחד נותן לחבירו כלום ובנ"ד פטור ראובן משבועה לפי שטענת שמעון היא שמא שהרי הוא אומר שלא ראה כי אם אגודות מקושרות ונמצא שאין טענתו אלא שמא לא היה שוה כנגד שארית החשבון לפיכך נשבע שמעון שאינם ברשותו שנאבדו וכולל בשבועתו שאינו יודע שדמיו יתר על החוב אפי' פרוטה וראובן פטור משבועה. ואם טוען שמעון פקדון היו בידי אין שומעין לו שהרי הודה שאמר לו ראובן תן לי הכיס ואני אמרתי לו עד שננקה החשבון משמע דבתורת משכון תפיס ליה. ומה שטען שנאבדו עם החפצים שלו אינה טענה ליפטר דאפי' קים לן דלא פשע חייב בגניבה ואבידה וכ"ש שאין זו טענה לפוטרו משבועה שהחפצים שלו יכול לשמור אותן בכל מקום שירצה אבל הפקדון צריך לשומרו יפה ואין זה ענין לנדון שלנו ולפיכך לא אאריך בו. ועל דרך זה אם נמצאו האגודות פתוחות וטוען ראובן נגנב מהם ושמעון אומר איני יודע כמה היו ואם נגנב מהם או לא נשבע שמעון שבועת התורה שלא שלח בהם יד ושאינו יודע שנגנב מהם ואחר כך נראה אם מה שנשאר באגודות שוה כנגד החוב נוטל ראובן המשכון ונותן לשמעון החמשים פרחים ואם אינן שוין כנגד החוב ישבע ראובן שלא היה שוה המשכון פחות משארית החשבון וכל אחד עומד בשלו. ואם הודה שמעון שנגנב מהם וטוען כי מה שנגנב עם מה שנמצא לא היה שוה יותר מחובו אפי' פרוטה נשבע על זה ונפטר ואם הודה שמעון שנגנב מהם ושהיו שוין יותר משארית החשבון אבל איני יודע כמה שוין יותר הוי מחייב שבועה ואינו יכול לישבע ונוטל ראובן כל מה שיאמר שהיו שוין על הדרך שכתבתי למעלה. ואם יש עדים שראו האגודות בשעת שלקח אותם שמעון והם בקיאין בשומתן עושין על פיהם אם ישומו אותם ביותר משארית החשבון נותן ראובן לשמעון היתר ואם ישומו אותם בפחות משלים ראובן לשמעון הפחות: