שו"ת רדב"ז/רנט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני אודיעך דעתי במי שלקח אבק רבית ובא לצאת ידי שמים אם חייב להחזיר או לא:

תשובה ראיתי בנימוקי יוסף בשם הרנב"ר בזה דברים סותרים לכאורה בפרק איזהו נשך וז"ל דעת הרנב"ר ז"ל דמדרבי יוחנן ברבית קצוצה נשמע לר' אלעזר דקי"ל כוותיה באבק רבית דכי היכי דסבר ר' אלעזר אבק רבית אינה יוצאה הכי נמי לר' יוחנן ברבית קצוצה הילכך אית לן למידק בדינא דר' יוחנן אע"ג דלית הלכתא כוותיה ולומר דר' יוחנן דוקא קאמר אינה יוצאה בדיינין הא בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר והיינו דקאמרינן וכו' הילכך שמעינן דדינא הכי לענין אבק רבית לר' אלעזר דקי"ל כוותיה ע"כ. מכאן משמע להדיא דאם בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר אבק רבית. עוד כתב באותו פרק וז"ל וכתב ז"ל דאע"ג דלא מפקינן אבק רבית אי תפס לוה לא מפקינן מיניה ואינו מחוור בעיני הרשב"א והרנב"ר ז"ל דא"כ היכא דאכל שיעור זוזי אמאי לא מסלקינן ליה דהא תפס לוה וקרקע בחזקת בעליה עומדת אלא כל שאוכל מדעת הלוה אפי' אי תפס לוה מפקינן מיניה:

וכתב הרנב"ר ז"ל דכיון שכן הדבר ברור שאינו חייב להחזיר אבק רבית אפילו בבא לצאת ידי שמים כיון דמפקינן מלוה אי תפס ע"כ. והרי זה הפך ממה שכתב משמו לעיל ולתרץ זה אני אומר דלאו מהדר קא הדר ביה אלא למעלה כתב הכי לגבי פלוגתא דר' אלעזר ור' יוחנן דמדר' יוחנן נשמע לר' אלעזר והכי ס"ל לר' אלעזר דאבק רבית בבא לצאת ידי שמים חייב להחזיר אבל לא קי"ל כוותיה בהא אע"ג דקי"ל כוותיה לגבי ר' יוחנן לענין אבק רבית וטעמא משום דהך מלתא תליא בפלוגתא דבתראי דאמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי בדמייתי ליה זוזי אכל מלוה שיעור זוזי מסלקינן ליה בלא זוזי אכל טפי לא מפקינן מיניה ואמר ר' אשי השתא דאמרת אכל טפי לא מפקינן מיניה אכל שיעור זוזי נמי לא מסלקינן ליה בלא זוזי מאי טעמא כל סלוקי בלא זוזי אפוקי מיניה הוא ומאי טעמא אבק רבית הוא ואינה יוצאה בדיינין ואיפסיקא הלכתא כרב אשי. הא למדת דלמר בריה דרב יוסף דסבר אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה אי תפס לוה אבק רבית לא מפקינן מיניה ומינה נמי דאם בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר ואיפשר דר' אלעזר נמי הכי ס"ל דאם אכל שיעור זוזי מסלקינן ליה ואי תפס לוה לא מפקינן מיניה והיינו דשמעינן מדר' יוחנן דאם בא לצאת ידי שמים חייב להחזיר אבל אנן לא קי"ל הכי אלא כרב אשי דאמר דאם אכל שיעור זוזי לא מסלקינן ליה ואי תפס לוה מפקינן מיניה ומינה נמי שאם בא לצאת ידי שמים אינו חייב להחזיר כנ"ל ואפי' תימא דהני לישנא פליגי ומהדר קא הדר ביה לדבריו האחרונים אנו שומעים שהם כהלכה דבשלמא גזל דדבריהם חייב להחזיר בבא לצאת ידי שמים משום דמגזל גזליה ולאו מדעתיה יהיב ליה אבל אבק רבית דמדעתיה יהיב ליה אינו חייב להחזיר אפי' בא לצאת ידי שמים: