שו"ת רדב"ז/רנא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלת ממני מקרא מגלה וברית מילה איזה קודם משום דמילה תדיר:

תשובה אדרבה מקרא מגלה תדיר טפי אע"ג דמשנה לשנה הא קביע ליה זימנא והוי תדיר טפי מברית מילה דאיפשר שלא יתחייב בה לעולם. ותו דפרסומי ניסא בשעת התפלה עדיף טפי שאם יצאו לברית מילה שמא לא יחזרו כולם לב"ה וליכא פרסומי ניסא כולא האי ותו דמקרא מגלה היא מענין התפלה וראוי להסמיכה לקריאת התורה דהוי מעניינא דיומא ואינו כן ברית מילה. ותו דמקרא מגלה הוי מצוה דרבים וראוי להקדימה וברית מילה מצוה מוטלת על אבי הבן: ותו דעיני העניים תלויים למקרא מגלה ולכן ראוי להקדימה כדי שיזכו העניים ודבר ברור הוא וכן נהגו. אלא שראיתי מי שמפקפק בדבר ולפיכך הוצרכתי כל הני טעמי:

כללא דמלתא אין לך דבר שאינו נדחה מפני מקרא מגלה אלא מת מצוה בלבד שהמוצא מת מצוה קוברו ואחר כך קורא את המגלה ואם אין זמן לעשות שתיהן קורא את המגילה ואח"כ קובר שזו מצוה עוברת וזו אינה עוברת וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב חוץ ממת מצוה שאין לו קוברים שהפוגע בו קוברו תחלה ואח"כ קורא ומשמע אי איכא שהות ואי לא לא דאל"כ ואחר כך קורא למה לי. וכן הדין אם אין שהות ביום לקרות המגלה ולמול ברית מילה קודמת שזו מצותה ביום השמיני מן התורה ומקרא מגלה מדרבנן. ודכוותה אמרו גבי מבטלין העבודה למקרא מגלה בציבור דוקא כשיכולין אח"כ להשלים העבודה הא לאו הכי ודאי אין מבטלין העבודה מדאורייתא משום מגלה דרבנן וא"ת כיון שיש שהות לשתי המצות אמאי מבטלין את העבודה: וי"ל דמשום פרסומי ניסא עדיף לקרוא עם הצבור וכן העלו התוספות והא דקרי ליה ביטול משום דמצות עבודה משהאיר היום ולאו דמבטלינן לה לגמרי: