שו"ת רדב"ז/רמה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שאלת ממני בראובן שיש לו חוב על שמעון בשטר ובאותו שטר בעצמו כתוב שיש לשמעון ביד ראובן סחורה בשותפות שהקרן והריוח של שמעון עולה כנגד חובו של ראובן ומודה ראובן שמכר הסחורה והגיע לידו דמיה אלא שאומר ששמעון חייב לו ממקום אחר ורוצה לגבות משמעון חובו ותשאר החוב של שמעון כמלוה על פה ויהיה נאמן לומר פרעתי או אתה חייב לי ממקום אחר במגו דאי בעי אמר פרעתי א"נ שהוא כפקדון ביד ראובן ומגו דמצי למימר נאנסו או נגנבו או החזרתי מצי למימר אתה חייב לי ממקום אחר. כללא דמלתא חשבינן לה כמלוה בשטר או כמלוה על פה:

תשובה אין זו לא מלוה על פה ולא פקדון אלא שותפות בשטר וכבר ידע כי הדבר הידוע לשותפות הרי הוא בחזקת שניהם ואפי' שהוא ברשות אחד מהם אין חבירו מוציא ממנו הילכך בנ"ד כיון שמעות הסחורה הם ידועים לשותפות אין ראובן יכול לטעון עליו כלום והוי כאלו שניהם תפוסים בו ואפי' אית ליה מגו לא מהני להחזיק ממון השותפות דהא קיימא לן מגו לאפוקי ממונא לא אמרינן וממון השותפות בחזקת שמעון הוי חלקו ואין מועיל מגו להוציא ממנו. ואפי' לפי דעתך שאתה מדמה אותה לפקדון וקי"ל המפקיד אצל חבירו בשטר אין צריך להחזיר לו בעדים והא טעמא הוי משום דכיון דנאמן לומר נאנסו או נגנבו או נאבדו לא קפיד למשקל שטרא מ"מ אין זה מגו טוב שהרי אם נאנסו במקום רואים היה צריך להביא ראיה ולפיכך מעולם לא הוה טעין נאנסו וגניבה ואבידה נמי מה נפשך אם נגנבה ונאבדה הסחורה בעצמה קלא אית לה ואין אדם טוען טענה זו ברצון. ואם נגנבו או נאבדו המעות הא ליתא שהרי לא נמכרה הסחורה אלא על ידי שליש ועוד כי סך גדול כזה כפי מה ששמעתי קלא אית לה למלתא הילכך איני רואה שיהיה זה מגו אבל מגו דהחזרתי הוי מגו טוב אי ליכא עדים שראו מעות הסחור' בעצמם בידו:

וקרוב בעיני לדמות נ"ד למשכונ' כיון שהכל נכתב בשטר אחד משמע שחלק שמעון בסחור' לקח ראובן תחת ידו לגבות ממנו חובו ומה שלא כתבו בהדי' שהוא משכון כדי שלא יתחייב ראובן באחריות המשכון אבל קושטא דמלתא דבתורת משכון נחית לה הילכך בין שיהיה משכון או שותפות אין ראובן יכול לטעון עליו שחייב לו ממקו' אחר אלא לוקח אותו תחת חובו ופשוט הוא אע"פ שטעו בו אחריה: